5.2.2012 תמונה שצילם תחקירן "בצלם" איאד חדד בכפר אל-ג'ניה במערב רמאללה, של הנזק שגרמו מתנחלים שהשחיתו מונית וריססו גרפיטי גזעני. בעלי הבית שראו את המתנחלים במנוסתם אמרו שזו היתה קבוצה של 4-5 צעירים והם ברחו לתוך ההתנחלות טלמון.
ד"ר דניאל רורליך מביא את חוויותיו מטקס נטיעת עצי זית עם "רבנים למען זכויות אדם" בט"ו בשבט באל ג'ניה
כבר בדרך לכפר אלג'ניה הסמוך להתנחלויות המכונות "גוש טלמונים", נתקלנו בעוינות המשטרה הצבאית. היא מצאה דרך לחסום את דרכנו, להטיל על שני המיניבוסים קנס של 500 ש"ח, וללוות אותנו חזרה אל מעבר מחסום הקו הירוק באזור ניעלין.
בכל זאת הגענו, לאחר עיכוב גדול, ובדרך עוקפת, לכפר אלג'ניה. נפגשנו עם התושבים החמים, ראינו את כתובות הנאצה – "מוחמד חזיר", "מוות לערבים" "שטח צבאי סגור" ושמות של מאחזים. ראינו גם עשרות מג"בניקים ממתינים על בית בקצה טלמון. ברגע שירדנו לשתול את עצי הזית הרכים, על שטח פלסטיני פרטי, המג"בניקים פרצו לעברנו, כרזו שיש לנו חמש דקות להתפנות, סירבו לאפשר לנו עשר דקות לסיים את הנטיעות והתחילו לפנות אותנו באלימות מיותרת לחלוטין מ"שטח צבאי סגור".
תיעוד גרפיטי באל ג'ניה
כל האבסורד
אותי הם עצרו, ועוד בחור צעיר ממני, כנראה משום שהיינו הכי קרובים והכי נוח להם לעשות מאיתנו דוגמה. לקחו אותנו לגג של בית בטלמון א', הורו לנו לשבת על הרצפה. אמרתי שאני לא אשב על הרצפה כי זאת פגיעה בכבודי. ישבתי על אדן נמוך. התחילו לגעור בי ולאיים עלי, לדחוף אותי ולגרור אותי. התנפלו עלי שניים, שלושה חיילים. אני לא תקפתי אותם אבל גם לא שיתפתי אתם פעולה. הם ניסו לכבול לי את הידיים מאחורי גבי. להפתעתי הנעימה, הם לא הצליחו. לא ידעתי שאני כזה הודיני. השתחררתי מהם וישבתי, לא על הרצפה אלא על עקבותי. עזבו אותי. לאחד מהם ירדה טיפת דם. כאמור, לא תקפתי מישהו. רצועת השעון שלי נפתחה בעימות וכנראה הוא נחתך ממנה.
אני מאוד שלם עם תגובתי. אני לא כועס עליהם; אני רואה אותם כלכודים. לא שיחקתי לפי הכללים וזה תיסכל אותם, אולי זה גרם להם לשאול מה הולך פה.
ט"ו בשבט באל ג'ניה. צילום: אפרת אסף
טענה שקרית
היתה המתנה גדולה. אני יודע שבמצבים כאלה הזמן הולך לאיבוד. חיילים שמרו עלינו כל רגע. אני הרגשתי נוח והשתמשתי בשעות כדי להמציא שתי שאלות למבחן מועד ב' שאני צריך לכתוב. נתנו לי להשתמש בנייד שלי כדי לבטל תור אצל רופא. בסוף נחקרנו ושוחררנו. שני אנשי "רבנים למען זכויות האדם" המתינו לנו, אבל עדיין לקח שעה ארוכה לצאת ולחזור הביתה.
מעבר לטענה כאילו נוכחתי בשטח צבאי סגור, נטען כי תקפתי שוטר. הטענה הזאת היא שקרית עד כדי כך שעצם העלאתה היא ביזיון לצה"ל. אני לא חושב שהמגבניקים שהתנפלו עלי טענו טענה זו. נראה שהמצאת טענות שווא נהפכה לנורמה בצבא או בחלקים ממנו. וכמובן יש ביזיון לצה"ל בעצם שימוש בחייליו למנוע מאזרחים לנטוע עצים, הכל במגמה לפנק את המתנחלים. זהו עיוות משימת צה"ל ומחליש אותו. אם האיראנים יצפו בווידיאו המבצע של היום, האם ירעדו מפחד?
האם אני אועמד לדין? אינני יודע. אבל הבנתי בדקה אחת את כל האבסורד והאירוניה של היום. הנהגת המתנחלים חושבת שהיא עומדת על זכותו של כל יהודי לגור בכל מקום בארץ ישראל. מה שהם וכוחות הבטחון באמת השיגו היא שלילת הזכות של יהודים לנטוע עצי זית בארץ ישראל בט”ו בשבט.
