כחלק "לא תכרת כי האדם עץ השדה: פרויקט הלכתי לט"ו בשבט" אנו שמחים להביא את תגובת אבי גיסר, רב הישוב עופרה, בנוגע לשאלת כריתת עצים. רשימה שניה
הזמנו רבנים שונים להענות לאתגר ולהביע את דעתם בנוגע לעקירת עצי זית. הנה השאלות שהצגנו להם:
א. מהי עמדת ההלכה בנוגע לעקירת עצי פרי או להשחתתם בין אם מדובר בעצים אשר בעליהם אינם יהודים ובין אם מדובר בעצים בבעלות יהודים?
ב. מהי עמדת ההלכה כאשר מתבצעת נטיעה של עצי זית (בדרך כלל) על אדמות מדינה כאשר פעולה זו נחשבת על ידי רבים לניסיון להוכיח בעלות על הקרקע או כדי להשתלט עליה?
ג. אנו מבקשים לדעת האם לגבי המקרים המצוינים לעיל, יש מניעה הלכתית של "בל תשחית", האיסור לעקור עצים או להשחיתם הוא מדאורייתא, לרבות בזמן שבאים להילחם בעיר.אם כך הדבר מה ניתן לעשות?
ד. האם ניתן להבחין בין עצים שהשרישו בקרקע לבין עצים צעירים שרק ניטעו בתקופה האחרונה? והאם העובדה שעץ זית ניתן לעקירה ושתילה מחדש במקום אחר משנה את ההלכה?
By keneskipa cc: flickr הרב גיסר בכנס ליהדות, חברה ואינטרנט מטעם כיפה, www.kipa.co.il
להלן תשובתו של הרב אבי גיסר, רב הישוב עופרה:
שלום וברכה
קיבלתי את השאלות ואשתדל להשיב עליהן בקצרה.
א. כמובן שאין לפגוע ולהשחית שום רכוש ושום עץ של שום אדם בעולם בין ישראל ובין גוי.
איסור "לא תשחית "הוא איסור תורה מיוחד לעצי פרי וממנו למדו איסור לכל השחתה. נפסק להלכה שגזל הגוי אסור מן התורה בכל מקום. על כן אין לפגוע או לגזול שום רכוש או לגרום שום נזק לערבים .
ב. נטיעה על אדמות מדינה דורשת אישור המדינה. לעתים אדם נוטע בתום לב על אדמה שאין לה בעלים מוכרים תוך שהוא יודע שבהתאם לדין הנוהג ביו"ש יש אפשרות לקנות חזקה או בעלות על אדמה שאין לה תובעים. בכל מקרה כאשר נמצאים בעלים יש לפנות או לפצות בהתאם לחוק ולהלכה.
ג. איסור "לא תשחית" נאמר במיוחד כדי לאסור השחתה מכוונת של עצים גם תוך כדי פעולה מלחמתית. "כי האדם עץ השדה" ? וכי העץ הוא האוייב שלך ? כך פירש רש"י על פי חז"ל. ואולם מוסכם בפוסקים כי כאשר העץ מנוצל על ידי האוייב למסתור או למלחמה ועקירתו נחוצה לך לצורך שליטה ובטחון כי אז מותר לכרות את העץ. חיי אדם יקרים יותר מעץ ואבן.
ד. האיסור החמור הוא על עצים מניבים. עץ שעדיין אינו מניב וניתן לשותלו במקום אחר עקירתו תהא מותרת לצורך גדול. במקום שאין ברירה ומוכרחים לעקור בוודאי שיש לעשות מאמץ לשתול במקום אחר. מותר על פי ההלכה לעקור עץ גם לצורך הרחבת בנייה או כל צורך דומה.
בברכה, אבי גיסר
הרב קובי וייס על פסיקתו של הרב גיסר
בתשובתו של הרב גיסר אנו מוצאים גורם חדש והוא הגורם הביטחוני. כאשר יש חשש לחיי יהודים הערך של חיי האדם גובר על שמירת העצים. יש להעיר כמובן שהנקודה החשובה היא מהו החשש ועד כמה הוא משמעותי, שהרי גם בפסוקים שהובאו מספר דברים מדובר על מלחמה ועיר במצור, ומן הסתם ההתעכבות בהקמת המצור וההארכת המלחמה מעלה את החשש לחיי אדם ובכל זאת נאסר על עקירת עצים.
ניתן ללמוד עוד על גישתו של הרב גיסר מכרוז שהפיץ בשנת 2002 בעופרה, בה הוא מכהן כרב:
כרוז מטעם הרב גיסר / 01/11/2002 / עופרה
א. עצים שמהם יכולים לצפות או לצלוף על הישוב יוסרו. הדבר יעשה בידי הצבא בלבד הוא אינו זקוק לעזרה לשם כך. אפשר לפנות לסמי הרבש"ץ בכל ענין כזה.
ב. בעלי המטעים הערביים בשטחי עפרה יורשו לקטוף את פירותיהם – הדבר מוסכם על המזכירות ויעשה בתאום עם הרבש"ץ וברשות כוחות הבטחון. במקום נמצאים שומרים גלויים וסמויים.
ג. בחלקות מסוימות יותר לתושבי עפרה למסוק – יש לקבל אישור ברור וחד משמעי מסמי הרבש"ץ עבור הזמן, המקום וכמות והאנשים, כדי לתאם זאת מול כל הגורמים הנחוצים.
*
פסיקתו של הרב גיסר היא שאין היתר לעקור עצי פרי לשום אדם, יהודי או ערבי. גם כאשר אין לבעל העצים הוכחת בעלות אולם מעשהו נעשה בתום לב יש לפצות אותו על העקירה. כאשר יש חשש שקיום העצים מעמיד חיי אדם בסכנה מותר לעקור אותם, בכרוז שפורסם בשמו נראה שדבר זה יעשה על ידי כוחות הבטחון בלבד.
