למזבלה הזאת רצו להעביר את שבט הג'אהלין.
מסתמן כי המינהל האזרחי חושש מהלחץ מישראל ומחוצה לה נגד העברת שבט הג'הלין לאתר סילוק פסולת אבו-דיס. בשבועות האחרונים התקבלו מסרים מבולבלים ביניהם מסרים של זניחת התוכנית, השהייתה והתנייתה בבדיקות מקיפות. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב. רבנים למען זכויות האדם קיימו כמה קמפיינים וערוצים של הפעלת לחץ בנושא
במפגש שהתקיים בחאן אל אחמר נתנו בכירים בלשכת מתאם הפעולות בשטחים מספר הבטחות לבני השבט. כך מדווחת על העניין עמירה הס בעיתון "הארץ": "קהילות הבדואים המתגוררות בשוליים המזרחיים של ירושלים לא ייאלצו לעקור ליישוב הקבע הסמוך למזבלת אבו דיס. המינהל האזרחי יתכנן עבורן יישוב קבע אחר, יאפשר לתושביהן לבחון את התוכנית עם השלמתה ולהגיש הצעות והמלצות. כך התברר, לפי מקורות פלסטיניים, בביקור מתאם הפעולות בשטחים, האלוף איתן דנגוט, במאהל הבדואי בחאן אל אחמר ביום רביעי שעבר".
התוכנית לא ירדה מהפרק לגמרי
בדיון בוועדה המשותפת לענייני סביבה ובריאות, שכינס ח"כ דב חנין ובה נכחו גם נציגי הג'הלין ורבנים למען זכויות האדם, דיברו נציגי המינהל האזרחי קצת אחרת. הם טענו כי לפני כל העברה של מי מהג'הלין לקרבת המזבלה יתקיים סקר סיכונים וזיהומים מקיף. סקר כזה כבר התקיים ב-2009 וכעת מכינים מכרז לסקר עדכני. סקרים מסוג זה הם פתח מסוכן להכשרת מקורות זיהום בכפוף לכל מיני סייגים שלא בהכרח ייושמו. בכל אופן, הדיון מלמד כי התוכנית עוד על הפרק, גם אם איננה מיידית וגם אם נראה שהמינהל חושש לבצע אותה ללא לגיטימציה סביבתית מגורם מקצועי.
יצויין שבסקר הסיכונים האחרון, מ-2009, צויינה בעיקר סכנה של גז נפיץ המצטבר מתחת לאדמה באזור שבקרבת המזבללה. בוועדה טענו נציגים שונים כי המזבלה צפויה להפסיק לעבוד. לעומתם טען נציג המשרד להגנת הסביבה (מנהל תחום תשתיות במחוז י-ם במשרד): כי יש מודלים (מדעיים) לפיהם גז נשאר גם 15-20 שנה באזור הטמנה.
צפו במהדורת חדשות של הירקון שבעים שיוחדה לנושא:
הרס מרקם החיים
בדיון בוועדה חל גם עימות קטן בין הרב יחיאל גריינימן, ראש מחלקת זכויות בשטחים הכבושים בארגון, ובין ח"כ אריה אלדד. הרב גריינימן טען כי תוכניות המינהל יביאו להרס מרקם החיים הייחודי של הג'הלין ללא הצדקה. ח"כ אלדד התפרץ [המובאה היא פראפרזה לא מדוייקת המסתמכת על רישום חפוז בעת הוויכוח]: הבדואים בוחרים להתיישב ליד כבישים. שיטת הפעולה שלהם היא השתלטות על אדמות מדינה וקביעת עובדות בשטח. פה יש סוף סוף ניסיון של המדינה להקצאת אדמות ואישורי בנייה. ויש התנגדות כי מה שרוצים הבדואים ואלו שמסייעים להם, הוא להשתלט על אדמות מדינה בכל מדבר יהודה. הם ממציאים היסטוריה וכפרים שלא היו. אנו מזמינים את ח"כ אלדד ללמוד על ההיסטוריה של ה"כפרים שלא היו", ומי יצר אותם בכך שבנסיבות מדיניות לא אפשר לבדואים לשוב לנגב. ח"כ אורי אריאל הודה כי המצב מצריך תיקון. אך מייד טען כי מי שמעקב פתרון זה הבדואים.
ראש עיריית מעלה אדומים התנסח גם הוא ביחס לשטח הקרוב למזבלה: הבעייה של גז ראדון שנמצא באזור, היא בעייה של כולם, אבל מצבם של הבדואים יותר טוב מהבחינה הזאצ: דווקא מי שגר בבניה קשיחה ולא באוהלים ופחונים הגז מצטבר אצלו יותר וצריך לאוורר יותר. כשהם יעברו לבנייה קשיחה הם יצטרכו לדאוג לאוורר. אזור הקיבוע [האזור המוצע למגוריהם] הוא אזור טוב, ליד חורשת אורנים.
נציג שבט הג'הלין אמר: אם אתם רוצים לשמוע מה אנחנו רוצים, אז אנחנו הועברנו מהאדמות שלנו, אנחנו רוצים לחזור לנגב או לפחות שידאגו שהמקום בו אנו גרים כעת יהיה ראוי. אנו דורשים שיוויון בתנאים עם אנשי מעלה אדומים. ח"כ חנין דרש לסיכום שיהיה דיון חוזר אחרי ביצוע סקר סיכונים. כעת עובדים במינהל על מכרז לסקר.
