הקמת "נאמני דיור" בבית שאן
בשבוע שעבר הרב קובי וויס הביא את רשמיו מהשתלמות בדיור ציבורי שנערכה למתנדבים – "נאמני דיור בבית שאן". היום הוא מביא שתי הצלחות, שמוכיחות שעמידר ושאר החברות הציבוריות האמונות על הדיור הציבורי יכולות לפעול אחרת כלפי החברה הישראלית. במיוחד בזמנים קשים כמו אלו.
א. חבל הצלה למשפחה בחובות לעמידר – גיורא, אחד מנאמני הדיור החדשים לקח על עצמו ללוות את משפחת א. למשפחת א. חובות לעמידר והיא בהליכי הוצאה לפועל ואיום בפינוי. נכון להיום לא ניתן להגיע להסדר עם עמידר בגלל עיקול חשבון הבנק והמשכורת עקב חובות למנהלת המים העירונית. לאחרונה נדרשה המשפחה לשלם 90 אלף שקלים! נוספים בתואנה של פיצוץ הצנרת ודליפת מים רבים. הסרת העיקול הותנתה בתשלום זה. כל הנסיונות לבטל את העיקול לא הועילו. גיורא, קיבוצניק עם רקע ניהולי רחב, השתמש מנסיונו בתחום ההשקייה והוכיח למנהל כי הפיצוץ לא יכול היה להיות משעון המים של המשפחה והעירייה נאלצה לבטל את החוב השקרי. חשבו על כך שלולי העזרה המשפחה הייתה אמורה לשלם סכום אסטרונומי שלא הייתה חייבת כלל ועיקר.
ב. מהרחוב לבית – מ.ב. תושב העיר התגורר בדירה מוזנחת ביותר באחד השיכונים. למעשה כבר שנה ויותר הוא מסתובב ברחובות כיוון שכמעט ואינו שוהה בדירה. לפני כמה חודשים אף היה פיצוץ ביוב בדירה והביוב הציף שבועות רבים את כל הדירה. משום כך הדירה במצב מזעזע במיוחד: על הרצפה כיסוי של שכבה שחורה, הקירות כולם מתפוררים, אין חשמל ואין מים. הדייר ישן על מזרן עלוב בדירה קפואה ומתפוררת לאור נרות.
בבירור עם מירי מנהלת עמידר בעיר הועלו טענות על כך שמ.ב. מסרב לשפץ את הדירה ודוחה כל הצעת עזרה. אף נרמז על כך שמצבו הנפשי אינו יציב. בלי להיכנס לאמת בין שני הצדדים ובהסכמה על כך שאין שום אדם שמגיע לו לחיות בתנאים אלו, סוכם ששומרי משפט יקחו אחריות על שיתוף הפעולה של הדייר ועמידר תבצע את השיפוץ בדירה. הסכום שעמידר הקצתה הוא 20 אלף שקלים, ולאחר שהם ראו סרטון של פנים הדירה הועלה הסכום ל30 אלף. סכום ראוי לכל הדעות. אנו שמחים לבשר שביום ראשון הקרוב נוצר הקשר בין הדייר למשפצים והחלו השיפוצים. במקביל אנו עוזרים לדייר לפתור את החוב לחברת החשמל כדי שיהיה אפשר להמשיך בשיפוצים. נכון ליום שלישי האחרון, כבר הוחלפה כל צנרת המים והביוב וכל האחראים של עמידר בעיר עומלים להביא את הדירה למצב תקין.
לא לוותר על אף דייר בדיור הציבורי
אנו שוב רואים שדרושה מידה של אנושיות, הדדיות, זולתיות, עזרה איכפת בין אנשים, בכדי להחדיר חיים בדיור הציבורי. על החברות הציבוריות בכלל ופרט של עמידר, חלמיש ואחרות לשנות את הדרך שבה הם מטפלות באזרחים ואזרחיות. להילחם על כל אזרח ואזרח במיוחד בזמנים כה קשים שבהם אוכלוסיות רבות מדרדרות.
האזרח הקטן והמוחלש איבד את אמונו במערכות הגדולות, ולעיתים קרובות בצדק. משום כך גם כאשר יש נסיון לעזרה לצערינו נחוץ גורם שלישי, כמו שומרי משפט על מנת לאפשר את זכויות האדם הראויות.
