האנדרטה לזכרו של קינג בוושינגטון | Washington DC – MLK at Night, Dr. Martin Luther King Jr. Memorial Washington's newest memorial. This sculpture is about 30 feet tall. For me, the monuments are most beautiful at night – all lit up, far fewer crowds and still perfectly safe. Washington, DC. | By ChellieL. cc: flickr
עלילת פרשת השבוע מסיימת את עלילת עשר המכות. ככל שהסיפור ממשיך אנו מגלים כיצד פרעה הִקְשָׁה את ליבו. רגע לאחר מכן המְסַפֵּר מציג בפנינו את המצוות הראשונות שניתנו לבני ישראל כעם – עשרים המצוות שיצרו את מצוות חג הפסח – פסטיבל החרות. עד היום המבנה החינוכי הזה עוזר ליצוק משמעות מחודשת בזהות העם היהודי ומהווה אבן פינה לזהותנו המשותפת.
זיכרון ופתיל קצר
עלילת עשר המכות מתארת את הטיפשות של ממשל רשע שאיננו מסוגל לראות מעבר לטווח הקצר. אנחנו רואים את הפרספקטיבה של הכח והשלטון הארצי. הסיפור משמש כדוגמא לעיוורון ועריצות. אך דווקא דמותו של משה עומדת ומזכירה לנו דמויות מופת ומטיפים כמו המנהיג הדתי האמריקאי הגדול מרטין לותר קינג המנוח (שיום הזיכרון למותו הוזכר בשבוע שעבר).
באופן טראגי, אנחנו רואים עוד פעם את אותה התופעה אצל אחד משכנינו הערביים בסוריה. אותה הקשיית לב, אך עם פחות דם, אנחנו יכולים למצוא, למרבה הצער, גם בממשלה בישראל ביחסה לחלשים ולנצרכים בחברה ובחוסר העניין שהממשלה מגלה בטיפול בחייהם היומיומיים של שכנינו הקרובים בשטח "C". למרות הצהרותיה הפומביות והַתּוֹאֲנוֹת הבינלאומיות, ממשלת ישראל עדיין אחראית לעתיד האיזור.
יחד עם זאת הטקסט של פרשת השבוע נפתח בקריאה: "החודש הזה לכם…" ומסמן את התוואי של מיזם חינוכי בעל משמעות וחכמה אלוהית. "כשנספר את סיפור" החופש בליל הסדר נוכל למצוא את כוח ההתנגדות לעריצות, לטיפשות ולכוח. סיפור ליל הסדר מכניס דינאמיות חזקה, כשהוא נשען על המשפחתיות, וככזה אף ממשל לא יכול לעמוד מולו. כל הרוע מתבטל בפניו.
דמויות מופת: רבי השל ומרטין לותר קינג
משפחות הגונות בארץ הזאת "יספרו את הסיפור" כמו שצריך לספר אותו. הם לא רק יגידו, כמו בבדיחות היהודיות, "הם רצו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, הבה נאכל", אלא יספרו את סיפור יציאת מצרים כשחרור בשני ממדיו: הייחודי והאוניברסלי. מרטין לותר קינג וחברו ומורנו האהוב, אברהם יהושע השל (שגם יום הזיכרון שלו היה השבוע) הבינו ולימדו אותנו. והחזון של שניהם מתאים בדיוק לסיפור פרשת השבוע שלנו בכל מורכבותו ועומקו הספרותי.
כמו שאמר הרב השל: "אדם אינו יכול להיות דתי ולהיות אדיש לצרות ולסבל של בני אדם אחרים… אין בעולם עם המחויב לחלוטין (או צריך להיות – י.ג) לקדושת זכויות האדם ולשוויון בין בני אדם כמו העם שלנו. ההיסטוריה שלנו היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך שעוול לכמה אנשים משפיע על כל בני האדם… יהדות היא האומנות של הבלתי אפשרי… דבר ראשון שאנחנו יכולים לעשות… זה לעולם לא לשקוע בתוך הביצה של האדישות… מה שצריך להיות זו לא השתיקה של האנחה… אלא הצעקה המעוררת השראה של נביא שמבוטאת ע"י כל הקהילה” (מתוך "הצרות של יהודי רוסיה", עמ' 214-215 בתוך הספר "גדלות מוסרית והעזה רוחנית").
יציאת מצרים משמשת אותנו כמטפורה לשחרור אנושי מעוולות ועבדות, וכסיפור בעל השראה רבה. אלו מאיתנו ששמעו את קול האלוהים, הקול של הקב"ה ששמע את בכי המדוכאים והמשועבדים, בוודאי שלא יתייאשו אלא ימשיכו לשאוף. נמשיך בדרך עד אשר נתגבר על הטיפשות של עריצות וכוח ארצי, אפילו של בני עמנו. שבת שלום