רחל לוי, שפונתה מדירת עמידר ביבנה. צילום אקטיבסטילס. 23.1.2012cc: flickr, By activestills
ליקטנו עבורכם ציטוטים נבחרים מאירוע השקת השדולה למען הדיור הציבורי, וכן תוכניות עתידיות לקידום הצעות חוק בשיתוף חברי הכנסת והארגונים חברי קואליציית הדיור הציבורי. השקת השדולה היא יוזמה משותפת של היו"רים וביניהם הח"כים דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס ומירי רגב וקואליצית הדיור הציבורי הכוללת את הרבנים למען זכויות האדם, שתי"ל וסינגור קהילתי.
להלן ציטוטים נבחרים משדולת הדיור הציבורי:
ח"כ חנין: יש המון כסף ששיך לדיור הציבורי 3 מילארד ₪, והוא לא נמצע בדיור הציבורי. נמצא בסוכנות, בגורמי ממשלה שונים וכו'.
אורלי לוי: הייתה החלטת ממשלה מ-99 שכל הכסף ממבצעי המכר יהיה צבוע ויחזור לקניית דירות חדשות, אך לא כך היה וכסף רב זרם לסוכנות בהסכם שגם מבקר המדינה נתן את דעתו עליו.
אנחנו עתידים לשלם חצי מילארד ש,ח נוספים לסוכנות כפיצוי – ייקנו לא יקנו. שר השיכון יבטיח שלא ירכשו מהם עוד דירות אך גילינו שבהסכם עם הסוכנות אין קשר לאם תיהיה מכירה או לא.
הכסף של הדיור הציבורי משמש כקופה קטנה. נלקחו ממנו 5 מיליון ₪ – מהמעט שנשאר בקופת הדיור הציבורי – להבטחה במז' י-ם. הדברים נעשים, באופן מדהים, גם לאחר שחשפנו את ההתנהלות הזו.
דירות בדיור הציבורי לא נמכרו לזכאים אלא לאנשי עסקים, ספקולנטים בתחום הנדל"ן, שעושים מזה כסף. אותם אנשים שיפצו את הבתים א בהרבה כסף – מה שהמדינה יולה הייתה לעשות – והשכירו לזכאי הדיור הציבורי במחיר מופקע.
נמכרו כ-80 אלף דירות ונקנו אולי אלף דירות לנכים.
זכאים שנשלחו לשוק החופשי תרמו לעליית הביקוש בשוק החופשי – כך ישנם שני חטאים, גם הפקרת הזכאים וגם העלת את המחירים והפקרת גם את אלו שטרם היו נתמכים של הדיור הציבורי.
אם הייתה שדולה, היא הייתה משאירה את זה על סדר היום. אנשים היו משמים מחיר פוליטי על חוסר המעש שלהם או המחדלים. שתיהיה בושה.
עד שייבנו אותם דירות, אנחנו לא נחכה, יש גם אנשים תחת קורת השמיים,
שושנה, זכאית דיור: פניתי אפילו לראש הממשלה, ביבי, אנא ממך, זכור, אנחנו משרתים אתכם, אנחנו לא אצבע בקלפי.
אם לא יהיה דיור לא יהיה גיוס. אנחנו לא וירטואלים, אנחנו בני אדם חיים וקיימים.
איציק ממאהל התקווה: לראש הממשלה אני רוצה לומר, אתה רומס את בוחריך, אתה רומס את השכבות המוחלשות
איציק ממאהל התקווה: לנו אין קורת גג, זה מוביל לתיסכול ותיסכול מוביל למרי. ואתה ראש הממשלה לא רוצה מרי. ברגע שאין לנו קורת גג אנחנו מסוגלים לעשות הכל, הכל כולל הכל. אני בסך הכל רוצה את זכותי, זכותי לקבל קורת גג…
אני קורא לך מפה ראש הממשה, גם פה כמו בשריפה של הכרמל יש להתגייס מול כשלון. זה לא שריפה של יער אלא של אנשים. תמציא סופרטנקר לדיור הציבורי.
אנחנו מנסים להפוך לחברה טובה יותר, אני מבקש ממכם חברי הכנסת והשרים לאפשר לנו להפוך לחברה טובה יותר.
פחרי מעכו: שמים אותי בתור מספר שתיים אח"כ שמים אותי בתור מספר שבע. דיירים שלעמידר שנולד להם בן נותנים להם את התור שלנו.
ח"כ אילן גלאון: צריך לקבוע עיקרון שלכל אדם בישראל יש זכות לדירה ושדירה לא עולה יותר מרבע מההכנסה הפנויה, אחרת אנחנו לא מאפשרים כלום.
שרונה גואריאן מחדרה. חד הורית ל-2 ילדים: אני אישה עובדת ומקבלת מזונות 2800 ₪, ומשכורת ברוטו 1400 ₪. הורידו לי 600 ₪ מהמזונות. אני צריכה להגיע לרף של 3100 בביטוח הלאומי. אנחנו לא יכולים לעבוד עם תלוש משכורת כדי לקבל את כל התגמולים לפנסיה.
גם אם אני עובדת ומרוויחה 3000, אין לי ממה לתת לילדים. השכירות שלי 2100. יש לי אישור מעמידר לדירה, אני לא יודעת מקום בתור. אמרו לי קיבלת דירה בטבריה. אמרתי מה אני אעשה עם זה: לעקור ילדים מבית ספר, אותי מהמשפחה, מהעבודה שלי, מהסביבה שאיתה אני מתגלגלת – אני אם חד הורית אם אני צריכה בייבי סיטר מי יעזור לי.
שרי אריסון בונה את שכונת היוקרה חלומות כרכור בנו מול שכונת קנדי של עמידר. אם אתה נותן את זה לקבלן במחיר זול אתה יכול לשכן חלק מהדיור הציבורי. יש חומה בין שתי השכונות. הם לא רוצים לראות אותנו.
ג'וני מיפו: הגיע לי צו לפינוי מהבית בגלל חוב של 600 ₪ לחברת עמידור, טלפנתי ואמרתי שאני מוכן להגיע להסדר חוב והיא ממש צחקה עלי, משכה אותי 3 חודשים, לקחתי הלוואה לשלם את החוב ושילמתי, אך הפקידה אמרה שיש לו עוד חובות גבייה 13 אלף ₪, גוני קיבל מהבהלה אירוע מוחי במשרדי חלמיש והגיע לטיפול נמרץ. החוב צמח עם ההוצאות משפט ל-20 אלף ₪ ורוצים לפנות אותו מהדירה.
דיירת נוספת, רחל לוי מיבנה: אם ייפנו אותנו מהבתים, שגם הכנסת תתפנה. אני בלי עבודה 3 חודשים כי אני נאלץ לשמור על הבית. כמה כסף המדינה השקיע בהליכים משפטיים נגדי לפינוי? בכסף הזה יכלה לקנות לי 2 דירות
ח"כ דב חנין: יעל בן יפת העבירה אלי שאילתה מאוד מעניינת: כמה עלה הפינוי ממאהל התקווה וכמה פתרונות אפשר היה להשיג בסכום הזה.
ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ הביאה סיפור של נכה שנדחתה בקשתו לדירת קרקע משום שלפי הוועדה הוא מתנהל לא רק בכיסא גלגלים אלא גם בקביים. "ברגעים כאלו אני מתביישת להיות אזרחית וחברת כנסת במדינת ישראל".
ברברה מסינגור קהילתי: הצעות חוק שמקדמים הארגונים: הגדלת המלאי – איסור פינוי ללא דירה חלופית,
שפרה, דיירת ופעילה מפורום פריפריה: אם חד-הורית מנדים אותה מהחברה. אם חד-הורית שרוצה לנהל מערכת יחסים, לרוב עם גבר גרוש, פתאום מתעורר משרד השיכון, יש לך ידוע בציבור, את לא צריכה סיוע. רוצים לשלוח אותנו למנזרים. התספורת צריכה להתחיל במי שצריך אותה. אין פה מישהו שאין לו תיק בהוצאה לפועל.
זהבה מתראבוט: עמידר בנתה לחבר שלי, נכה מפרדס כץ, דירה בלי שיפוע שהוא לא יכול להיכנס ולצאת ואין לו מרחב בבית אפילו לשים שם את הכיסא גלגלים שלו. היא קיבלה כסף עבור דירת נכה וזה מה שקיבלה.
5 שנים קיבלתי סירוב ממנכ"ל עמידר לפירוט חוב. אחת התשובות הייתה שבזמנו לא היו לנו מחשבים אז אין לנו הסבר, אבל את החוב את חייבת לשלם. הילד שלי בגיל 8 חווה הוצאה לפועל כשהיה לבד בבית, היום הוא בן 26 ולא שכח את זה. אני יודעת שהבן שלי לא יסלח, כי הוא גדל אחרת.
האנשים פה יכולים לנהל מדינה. יש פה אישה שקיבלה מיליון כאפות והיא קמה מהבור. יש פה אנשים שיודעים לצאת מהבור. אני כשהוזמנתי לבוא לכנסת חשבתי שזה המקום הכי פחות יעיל. ואני אומרת: תפתיעו אותנו.
לואיז מהתקווה: עליתי לפני 30 שנה. אני יתומה בארץ. הייתי בטוחה כל הזמן שזו המדינה שלי. כשהבאתי את הילד שלי לעולם הייתי זכאית דיור ציבורי ואז החוק השתנה. אני נאבקת שלכל הילדים בארץ הזו תיהיה איכות חיים שונה מזו שהייתה לי. אני בעוד כמה שנים אהיה בדיור מוגן, אני בת 50, ומפחדת שאני אסתכל מהחלון ואראה את הילד שלי בעוני. המדינה לא נותנת לילד שלי הזדמנות שווה. הילד שלי עוד מעט בן 6 וכבר עבר חמישה בתים. אני קיבלתי צו הרחקה מהבית שלי שזה המאהל בשכונת התקווה. אני יודעת כשהילד שלי יקבל בגיל 18 צו להגן על הבית שאין לו. אני זקוקה לבטחון שלי והילד שלי זקוק לבטחון שלו. אני מאוד מאוד מאוכזבת מהמדינה.
נציג מהכפר ליפתא בכניסה לי-ם: לבית המשפט יש אינטרס לזרוק אנשים מהבית. יש מקומות רבים שבהם אנשים יושבו בבתי נכסי נפקדים ורק לגבי הקהילות המוחלשות לא הסדירו את הבעלות ורוצים לזרוק מהבית. חוק עותמני שמקנה חזקה לאחר 10 שנים שונה רטרואקטיבית כך שלא יחול על הקיבוצים והמושבים אבל כן על קהילות כמו ליפתא, סומייל, כפר שלם וכו'. אני רוצה לראות שהיו עושים חוק כזה לקיבוצים נראה מה היה קורה להם.
סמירה מיפו: אחרי שנפטרו ההורים של בעלי רצו להוציא אותנו מהבית כי אנחנו לא זכאים לבית – הוא לא הוסדר כבית בבעלותינו. היום מוגדר לנו חוב 138 אלף ₪ לחלמיש.
נכחו מחברי הכנסת: ח"כ דב חנין, ח"כ אורלי לוי, מירי רגב, ח"כ יולה שמלוב ברקוביץ, ניצן הורוביץ, אילן גלאון, עפו אגבריה, מוחמד ברקה, דוד אזולאי, דניאל בן סימון,
לשהות קצרה: ח"כ יואל חסון, אבישי ברוורמן, מאיר שטרית
תוכניות לעתיד השדולה:
הארגונים החברים בשדולה ובקואליצית הדיור הציבורי מקדמים כשמונה הצעות חוק. הצעות חוק הנוגעים לעקרונות של השקעה, שקיפות, קריטריונים (משקפים יותר) יחס אנושי והוגן, ולעצור את הפינווים ללא מענים. הארגונים שמסייעים בקידום ההצ"ח וניסוחן הם שתי"ל רבנים למען זכויות האדם וסינגור קהילתי כחלק מקואליציית הדיור הציבורי. בין היתר יקודמו הצעות החוק הבאות:
1. הצ"ח – אחוז לדיור סוציאלי מכל פרויקט חדש – הצעת החוק מחייבת את ועדות התכנון והבניה לדאוג לכך כי תוכניות מתאר מקומית תאושר אך ורק בכפוף להקצאת הדירות על פי חוק זה.
2. נציגות ציבור: רשות לדיור ציבורי, בנפרד מענייני משרד הבינוי והשיכון. כך תובטח הפנייתם של כספים אלה למטרות המוזכרות בחוק. כך יובטח פיקוח על מיצוי זכויות הזכאים מול משרד השיכון והתחייבויות החברות המשכנות כלפי משרד השיכון והזכאים.
3. שקיפות ופירוט על חובות עבר ועתיד – מול החברות המשכנות.
4. לא יאושר פינוי מדיור ללא פתרון חלופי לקורת גג
