cc: flickr. photo: Oren Ziv | Activstills
הנה מכתב ששלחנו לחברי הכנסת השונים וביקשנו בקשה יהודית, אנושית ומוסרית להציל את הפליטים והפליטות המתדפקים על דלתות ישראל.
"לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר-ינצל אליך מעם אדוניו. עמך ישב בקרבך במקום אשר-יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו." (דברים כ"ג:ט"ז-י"ז)
אנחנו קוראים לך להצביע נגד "חוק המסתננים". בתקופות חשוכות ביותר בהיסטוריה היהודית סבלנו כי סגרו לנו גבולות (כשנמלטנו על חיינו). עד היום אנו שואלים בבתי הספר שלנו מדוע לא היו יותר חסידי אומות העולם שבאו לעזרתנו. מהרגע שנעביר את "חוק המסתננים", על אף התנגדות היועמ"ש של הכנסת, לא נוכל עוד לבקר אחרים על כך שסגרו לנו גבולות ולא השיטו לנו יד.
החוק הבין לאומי, שהושפע מאוד מהניסיון הנורא של העם היהודי, מאפשר לנו לבדוק מי נמלט על חייו ומי מגיע לכאן מטעמים כלכליים. החוק הבין לאומי גם מכיר בעובדה שמדינה קטנה כמו ישראל לא יכולה לקבל את כולם/ן, ולכן יש גם מושג של "הצפה". ייתכן שנצטרך למצוא דרך להיות תחנת ביניים ולעזור לפליטים ופליטות להגיע למדינה שלישית. אסור להחזיר מבקשי מקלט ופליטים לפני בדיקה קפדנית. אסור להתאכזר לפליטים, ואין להעניש את אלו שמכבדים את המסורת היהודית של אהבת הגר, ומושיטים יד לעזרה. על פי החוק הדרקוני, כרגע מותר תיאורטית להעניש אדם שנותן כוס מים לפליט.
פעולות ענישה מסוג אלו מזכירים את המדרשים על אנשי סדום, אשר הענישו כל תושב/ת העיר שעזר לעובר אורח. על פי המדרש "זעקת סדום ועמורה" שה' שמע (בראשית י"ח כ') היתה של ילדה שנענשה מפני שהושיטה יד. אפילו הכינוי "מסתננים" לעומת "פליטים" או "מבקשי מקלט" היא בגדר של "לשון הרע." המסר לציבור הוא שמדובר על במהגרים ומהגרות מסוכנים הרוצים לפגוע בנו, במקום מסר שחלקם לפחות פליטים ופליטות המגיעים לגבול ישראל, כשהם נמלטים על נפשם ממשטר דיקטטורי ופושע.
אנו שמחים שהגרסא הנוכחית של החוק איננה כוללת "החזרה חמה," אבל הכוונה ברורה. ועל זה נאמר "לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר-ינצל אליך מעם אדוניו. עמך ישב בקרבך במקום אשר-יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו." (דברים כ"ג:ט"ז-י"ז)
"אנחנו כולנו זוכרים ספינות עם פליטים יהודיים בשנות ה-30 אשר נדדו על פני שבעה ימים וביקשו להיכנס לארץ מסוימת או לארצות רבות ונתקלו בסירוב. היום קיימת מדינת היהודים. לא שכחנו. אנחנו ננהג באנושיות. נביא את האנשים האומללים האלה, פליטים שניצלו על ידי ספינתנו מטביעה במצולות ים, אל ארצנו. ניתן להם מחסה ומקלט" (מנחם בגין בנאומו בכנסת, יוני 1977)
