מימין לשמאל: הרב נאוה חפץ, הרב אריק אשרמן, הרב אניטה סטיינר, ואמל אסנע מנקים את ההריסות בעקבות השריפה. צילום: הרב אהוד בנדל
הרב נאוה חפץ הדרימה ביחד עם משלחת של "רבנים למען זכויות אדם" כדי למחות על הפרת זכותם של אזרחים ואזרחיות לפעול למען חברה ישראלית מתוקנת, ובכדי להביע הזדהות עם הפעילה אמל אסנע ולחזק אותה.
באר שבע, העיר העתיקה, המקום שבו אברהם אבינו, האב המשותף לנו ולבני ישמעאל, תקע יתד. לפני יומיים (13.12.2011) הוצת כאן אהל המתנדבים של אג'יק – המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ופיתוח. האהל ממוקם מספר מטרים מהמקום שבו על פי המקרא אברהם חפר באר ונטע אשל. במקום הזה, אישה מופלאה – אמל אסנע – מנסה כנגד כל הסיכויים לטעת אהבת האדם ושותפות בין ערבים ליהודים. המקום הזה, שבו שורה שכינת אל, חולל על ידי אלמוני אשר זרע הרס וחורבן.
בעיר העתיקה של באר שבע, אל מול הפיח והאפר שהותירה השריפה, ראיתי את ארץ ישראל היפה, את ארץ ישראל העמלה למען אזרחות שוויונית בין כל אזרחיה. עשרות נציגים של ארגוני החברה האזרחית, יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים, כולם ישראלים התייצבו כחומה בצורה להביע שעט נפש לנוכח מעשה התועבה ולהצביע ברגליים ובלב: אנחנו כאן, ואותנו לא תפחידו.
לעצור את המדרון החלקלק
הפירומן שהצית את המקום, בין אם הוא יהודי או ערבי, ניסה לשים קץ למפעל חינוכי ואזרחי של שנת שירות משותפת בין ערבים ויהודים. כל הדוברים גינו ומחו וכולם הביעו זעזוע. אך האם די בכך? עד מתי אנחנו, החברה האזרחית, נלהג עד כמה המצב מדרדר, עד כמה אנו צוללים במדרון החלקלק של הגזענות והשנאה? האם לא הגיע השעה למעשים? אינני מתכוונת כלל לכך שאזרחים ייקחו את החוק לידיים, שכן זה מה שקורה בקרב קבוצות אחרות בחברתנו הנאורה. כוונתי היא שעלינו מוטלת האחריות לדאוג לכך שנבחרי הציבור יעברו למעשים אשר ישימו קץ לאלימות ולטרור המופעל על קבוצות שונות בחברה הישראלית, בין אם הם נמנים על אחינו היהודים או על אחינו הלא יהודים.
אנו, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם קוראים בזאת לממשלת ישראל, למשטרה ולכל הגורמים האמונים על אכיפת החוק במדינת ישראל, חקרו, דרשו והביאו לדין את אלה החותרים תחת הערכים אותם חרטה מדינת ישראל על דגלה בהכרזת העצמאות: מדינת ישראל…תהא מושתתת על יסודות החירות וצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. מצאו את האשמים והביאו אותם לדין כי הם מחללים את השם ואת החזון הזה.
