הרס המסגד בחירבת מ'פאקרה הסמוכה לא-תוואני ליד המאחז הבלתי חוקי "אביגיל".
מדינת ישראל לא מעניקה צווי הרחבה לתושבי דרום הר חברון, תומכת במאחזים הבלתי חוקיים באיזור ומונעת את המשך החיים במקום. הנה תיאור מלא של ההרס של שירותי בית הספר (!) של סוסיא הפלסטינית ומסגד ומבנים נוספים בחירבת מ'פאקרה. הפיצו את המידע הזה בכל הרשתות החברתיות ותנו תקווה לתושבים הנרדפים.
ביום חמישי ה-24.11 שמנו פעמינו לבית הספר המקומי בסוסיא, שבדרום הר חברון, כדי להמשיך ולהתרשם מהתפתחות המוסד החינוכי. בבואנו למקום נוכחנו שמאז ביקורנו האחרון, לפני שבועיים, בנייתו של מבנה הקבע כמעט והושלמה. למקום הובאו מבני שירותים ניידים, בור מים שאמור לשמש את בית הספר הולך ונחצב ודרך העפר המוליכה לבית הספר עוברת שיפוץ ושיפור. התלהבותנו הראשונית למראה ההתקדמות בשיפור התשתיות של בית הספר נמוגה כאשר מנהל בית הספר הציג בפנינו את צווי הפסקת העבודה שנמסרו לידיו יום קודם לכן על-ידי קצין של המנהל האזרחי. המשמעות של צווי הפסקת העבודה שהוציא המנהל האזרחי לבי"ס בסוסיא היא ברורה. מדינת ישראל מבקשת להרוס את המשכו של מתקן חינוכי שנועד לחינוך והתפתחות הילדים והילדות באיזור.הצווים שחולקו כוללים את המבנה המרכזי, מבני השירותים, בור המים והדרך המובילה לבית הספר.
הדרישה להרוס את הרחבת הבית ספר התעלמה מהגורמים הבאים:
א. בית הספר נבנה על הגבול שבין אזור B לאזור C. זאת אומרת שבית הספר נמצא כ-100 מטר בתוך אזור C לדברי קצין המִנהל.
ב. בית הספר מספק שירות חיוני לילדיה של סוסיא הפלסטינית.
ג. הרס החלקים של בור המים, השירותים הם גזר דין מוות לבית הספר.
אין הסבר מקיף מדוע מדינת ישראל מעוניינת להביא להריסה המוחלטת של בית הספר. אבל הפסד ומיצוי באמצעות מיצוי התהליכים המנהליים והמשפטיים המוליכים מצווי הפסקת העבודה יוביל אל צווי ההריסה ולבסוף להריסה עצמה.
פעולות ההריסה שביצעו צה"ל, המנהל האזרחי כמייצגים של מדינת ישראל בדרום הר-חברון מלמדות שמשך המהלך הביורוקרטי המוביל אל ההריסה משתנה ממקרה למקרה: במקרה של מוחמד מוסא מוע'נם מסוסיא הסתיים המהלך תוך שבועות ספורים. בהעדר הגנה משפטית חלפו לא יותר מחודשיים מיום הוצאת צווי הפסקת העבודה למגוריו של מוחמד, ועד ליום אתמול שבו עלה הבולדוזר, בליווי של כוחות צבא ומשטרה, והחריב את שני המבנים הארעיים ששימשו את משפחת מוע'נם בחודשים האחרונים.
הרס מבנים בחירבת מ'פאקרה
בחירבת מ'פאקרה (כפר המערות אום-פקרא) נהרסו מבנים רבים בחסות הבירוקרטיה ההרסנית של מדינת ישראל. אותו מהלך ביורוקרטי המוביל אל ההריסה נמשך פרק זמן ממושך הרבה יותר: באביב של שנת 2000 חזרו אנשי המקום אל הכפר ממנו גורשו בחורף 1999. על-פי פסיקת הביניים של בג"ץ שאפשרה את שובם, נמנעה מהם כל עבודת בנייה עד למתן פסק דין סופי בעניינם. השנים חלפו להם ופסק הדין הסופי לא ניתן. ההקפאה שמנעה כל אפשרות של פיתוח בחירבת מ'פאקרה (כולל מניעת התחברות לרשת החשמל
בשנים שלאחר-מכן נוספו בחירבת מ'פאקרה עוד כמה מבנים. נגד כל אלה הוציא המִנהל צווי הפסקת עבודה זמן קצר לאחר בנייתם. עורכי הדין שאת שירותיהם שכרו בעלי המבנים הצליחו לעכב לכמה שנים את מרוצת גלגלי הביורוקרטיה של הכיבוש, עד ליום חמישי האחרון (24.11.11): שני בולדוזרים שהגיעו לחירבת מ'פאקרה בליווי אנשי המנהל, חיילים ושוטרים, הרסו עד היסוד את מסגד הכפר ואת מבנה המגורים של מוכ'תר הכפר (נזק רב נגרם גם למערת המגורים הממוקמת מתחת למבנה זה). כמו-כן הרסו כוחות מדינת ישראל חדר אירוח מאולתר של משפחה נוספת, ומבנה קטן של המשפחה ששימש כמכלאה לארנבות. רק אחת משתי הארנבות שהיו במכלאה בעת ההריסה הצליחה לשרוד ואילו השנייה נפחה את נשמתה.
מעצר תמוה של סטודנטיות צעירות
במהלך ביצוע ההריסות בחירבת מ'פאקרה עצרו כוחות הביטחון שתי צעירות בנות המקום – בתו של של המוכ'תאר,סַוּסַן חמאמדה, סטודנטית בת 21, וקרובת משפחת בת ה-17 – אמל חמאמדה. שתי הצעירות נלקחו למתקן מעצר בתל-מונד בישראל. ממעט המידע שידוע לנו בשלב זה נראה שהמשטרה הישראלית מתכוונת להאשים צעירות אלה (שאנו תמכנו ותומכים בלימודיהם המקצועיים והאקדמיים) בכתבי אישום חמורים, כאלה שעשויים להביא לכליאתן לפרק זמן ארוך יחסית. נודיעכם/ן ברגע שנתחיל קמפיין ציבורי לשחרורן. נודה אם תפיצו את המידע הזה בבלוג שלכם/ן !
זכרו: המדינה לא מעניקה צווי הרחבה לתושבי דרום הר חברון, תומכת במאחזים הבלתי חוקיים באיזור ורק מונעת את המשך החיים במקום. אי אפשר להרוס את המעט של התושבים הללו, מבלי להעניק תשובה מורחבת לדרום הר חברון.
עדות נוספת: כוחות ההרס מגיעים לחירבת מ'פאקרה
ביום חמישי ה-24.11.2011 בשעות הבוקר הגיעו כוחות צה"ל ומנהל האזרחי מלווים בדחפורים לאיזור דרום הר חברון. תחילה הם פנו לחירבת מ'פאקרה הסמוכה לא-תוואני ליד המאחז הבלתי חוקי "אביגיל". שם הם הרסו שלושה מבנים שכללו גם בניין של מסגד. כמו כן, הרסו גם אוהל ומערה. בנוסף להרס והחורבן עצרו כוחות הכיבוש שתי נערות פלסטיניות.
*
