ממשתפות הפרויקט
פרויקט "חיי שרה" נולד מתוך המתחים בעיר חברון על מתנחליה ותושביה. קראו על פרויקט חדש של סטודנטים לרבנות אחרי שפגשו במציאות הממשית בחברון. הרב קובי וויס אסף את הראיון עם עם אלנה אלפרט, סטודנטית לרבנות של היברו קולג' לכתבה מיוחדת במינה.
ההתחלה
תחילתו של הסיפור באמה קיפלין-אוגמן ( Emma Kippley-Ogman ) המכהנת ברבנות ב"קהילת ישראל" ברוקלין. אמה הגיע לארץ בהיותה סטודנטית לרבנות והייתה מלגאית של הקרן החדשה לישראל בארגון שוברים שתיקה. במסגרת זו התוודעה למצב היחסים המורכב בחברון ושאלה את עצמה לקראת סיום שהותה בארץ איך היא יכולה לפעול ולהשפיע בדעת הקהל היהודי והישראלי בנעשה בעיר.
אמה כנסה 13 סטודנטים זרים של רבנות וחינוך יהודי שהיו באותה תקופה בירושלים ובתוכם את אלנה אלפרט שעבדה אף היא בשוברים שתיקה. הקבוצה סיירה בחברון, הזדהתה עם המצב החמור וישבה על המדוכה כשחכתה לתשובה רבנית הולמת.
פרשת "חיי שרה" כפרויקט
התשובה נמצאה בהקמת פרויקט הנקרא "חיי שרה". הבחירה בשם זה כשמה של פרשת השבוע שלנו, אינו מקרי. המתנחלים בעיר חברון יזמו לפני שנים את ציון שבת פרשת חיי שרה כ"שבת חברון". שבת בה קוראים בתורה על קניית מערת המכפלה בעיר חברון על ידי אברהם בארבע מאות שקל כסף. התושבים היהודים רואים בסיפור הוכחה ניצחת לזכות היהודית בעיר והם מזמינים את כלל הציבור להתארח ברובע היהודי בחברון, להביע תמיכה בישוב היהודי בעיר ולהעלות את תודעת ארץ ישראל השלמה.
פרויקט "חיי שרה" מתעמת עם התפישות הלאומיות הללו במגרש הביתי שלהם. הפרויקט פועל להראות צדדים אחרים של הבנת הסכסוך ומצב הפלסטינים בעיר דרך קריאות אחרות בפרשת השבוע. מטרת הפרויקט, בו חברים כיום חמישים איש מקהילות שונות ברחבי העולם לעודד אנשים רבים לקחת חלק בקהילותיהם להעלאת המודעות לעיר חברון דרך הצגת היסטוריה של העיר במאה האחרונה. הצגה של העיר לא פוסחת על המורכבות האתנית ומערכת היחסים הנוכחית בין המתיישבים היהודים לאלו הפלסטינים. "חיי שרה" יוצר תקווה ואמונה באנשים ומאפשר לכלל היהודים יניקה מהמקורות היהודיים גם למי שחולק על הגישה הלאומנית של המתנחלים.
זוהי תופעה ברוכה ומרתקת של מעבר של מאבק חברתי וציבורי לתוך דפיו של ספר הספרים, תוך יצירתיות בקריאת הטקסטים המכוננים בהשוואה לימינו אנו. בקריאות השונות נוצר שיח תרבותי מעמיק תוך כבוד הדדי וקבלת האחר, כחלק ממורשת אברהם אבינו על עשיית הצדק המשולב יחד עם המשפט.
אנו ב"רבנים למען זכויות אדם" רואים בפרויקט מסוג זה דרך נאמנה של רבנים לקחת חלק רציני בשאלות ובעיות יסוד המאתגרות את העם ההודי ובפרט את היושבים בציון.
איך זה עובד?
דרך אחת היא לשים זרקור על חלקים אחרים בפרשה כמו למשל הסיפור על קבורת אברהם בידי יצחק וישמעאל בניו – יחדיו, תיאור מקראי המדגיש את האחווה שנוצרה בין האחים שבאה לידי ביטוי בקבורת אביהם ונותנת פתח לאמונה בדו קיום שוויוני.
דרך נוספת היא לקרוא את הסיפור של קניית מערת המכפלה כך: למרות הבטחה מפורשת של האל לאברהם לנחול את הארץ, הוא אינו מהסס לשלם סכום כסף גבוה על מקום הקבורה של אשתו מתוך הכרה במציאות שבה העיר מיושבת על ידי החיתים. משום כך אמונה בזכותינו על הארץ אינה יכולה לבוא על ידי רמיסת זכויותיהם וחוסר התחשבות בתושבים הקיימים.
לקראת הפרשה השנה יצר הפרויקט אוסף של 13 קריאות שונות בפרשה. הנה אחת מהן:
לקריאה:
