RembrandtAbrahamIsaac-5A-Web
ניסיונות חייו של אברהם חושפים שמירה על אמת פנימית תוך עמידה עקשנית אל מול תפישות מקובלות והתעלמות מהשפעות הכוחות הסובבים. זוהי הרוח היהודית של המהפכה החברתית.
פרשות השבוע בתקופה זו עוקבות אחרי מסכת חייו של אברהם אבינו מהרגע בו נקרא ללכת לארץ המובטחת ועד שהוא מסיים את חייו זקן בא בימים. גר צדק הבא בשערי האומה, נתפש כ"קטן שנולד", ההתייחסות הגנטית שלו כלפי אבותיו הביולוגיים מאבדת את משמעותה. בעלייה לתורה בבית הכנסת בה נוהגים לקרוא לאדם בשמו ושם אביו, קוראים לגר בשמו היהודי ושם אביו: אברהם. אברהם הינו אבינו הרוחני, "אב המון גויים". על מנת להקרא "עברי" יש ללכת בעקבות מעשיו.
על פי מסכת אבות, "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו", חייו היו רצף של ניסיונות בלתי פוסקים ועמידתו האיתנה זיכתה אותו בברכת אלוהים לבנות מזרעו את העם המובחר ולרשת את הארץ המובטחת. מכאן שהבנת האתגרים שעמד בהם אברהם, הרבה לפני שניתנה התורה על תרי"ג המצוות שבה, יכולה ללמד על המרכז הרוחני עליו מושתתת התרבות היהודית.
אברהם העברי
הניסיון הראשון בו עמד אברם הוא ההליכה אל הבלתי נודע בעקבות קריאתו של אלוהים "לך לך מארצך… אל הארץ אשר אראך". מדוע נקרא אברם ללכת, מה מצא בו אלוהים? לא מפרטת לנו התורה.
השפת אמת, האדמו"ר השלישי בשלשלת חסידות גור (לפני שתחביבה המרכזי הפך לתת מכות רצח לכל מי שיוצא נגד מוסדותיה), בפירוש גאוני המבוסס על הזוהר, אומר כי קריאתו של אלוהים מופנית כלפי כל יושבי תבל, לכולם במהלך חייהם ישנה תחושה חזקה פעם בפעם לשנות את חייהם וללכת בעקבות חלומם האמיתי, אלא שרק מעטים מקשיבים לתחושה זו ורק בודדים מהם מעזים לעזוב הכול וללכת בעקבות ליבם.
אברם לא נבחר על ידי האל – הוא פשוט היה היחיד ששמע את הקריאה והלך על פיה. היכולת להעז וללכת בעקבות המצפון היה היא התכונה המרכזית של אברהם. חז"ל אומרים כי לפיכך נקרא שמו "עברי" – כיוון שאברהם בעבר אחד וכל העולם כולו מהעבר השני. היכולת ללכת בשביל משלך ולא להירתע מכך שכולם חושבים אחרת, זוהי התכונה של המהפכנים האמיתיים, וזו הייתה דרושה לאברהם על מנת לגרום לאחת המהפכות הרוחניות-תרבותיות החשובות ביותר בתולדות האנושות – האמונה באל אחד וההתנגדות לעבודה זרה על כל גווניה.
מעקב אחרי הניסיונות הבאים של אברהם מלמדים כי הוא נזקק לכל האמונה והלהט להתמיד בדרכו. רעב בארץ גורם לו לרדת למצרים ולתמוה האם החלום היה אמיתי, אשתו נתפשת על יד פרעה, הוא יוצא לבדו רק עם קומץ אנשיו למלחמה בארבעת המלכים על מנת להחזיר את לוט מהשבי, ופסגת הניסיונות הלוא היא העקידה, בה הוא נדרש ללכת גם למול האינסטינקטים והתחושות העמוקות והבסיסיות ביותר של אב לבנו כאשר כל השומע יאמר לו בצדק שהוא יצא מדעתו.
חיידק המהפכה
העם היהודי במהלך כל ההיסטוריה הוכיח כי כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, הוא לא נרתע מול אימפריות שניסו להשפיע על תרבותו ויצא נגדם למלחמות עולם, חלקם נראו או היו אבודות מראש. מבט מקרוב על מהפכות במיוחד במאה האחרונה מראה כי יהודים נטלו חלק פעיל בכל אחת מהם, מהמפכה הקומוניסטית דרך זכויות השחורים הארצות הברית ואפילו בעיר האוהלים בניו יורק יש לא מעט יהודים דעתניים.
רוח המהפכנות המבוססת על הליכה בעקבות האידיאולוגיה והאמונה הינה בסיס גנטי-תרבותי של העם היהודי. והיא זו שעמדה לו לאורך הדורות.
לא נתפלא איפה שכאשר הגיעו היהודים בעליה השנייה והשלישית לארץ אבותם הם יצרו מהפכה רוחנית לבניית היהודי החדש, לצערנו בעקבות הקמתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות המהפכנות הזו יוצרת כאוס פוליטי-מדיני, לפיו כל יהודי יודע בדיוק מה נכון ומה צריך לעשות ואף צד לא יטה מעמדותיו, זהו ה"צל" של התכונה היהודית – הווכחנות המתמדת גם בתוך האומה פנימה.
אולם מאידך גיסא, המהפכה בקיץ האחרון מלמדת כי כאשר האמת ברורה יימצאו כוחות שיצאו חוצץ נגד העוולה.
כרגע נמצאת המחאה החברתית במבחן החשוב שלה, לא לחינם דפני ליף וחברותיה נחושים להמשיך במערכה, המחאה בקשה להביא שפה חדשה לתרבות הישראלית, לא מדובר על תקציב כזה או אחר, אלא על גישה אחרת. משום כך הטענות על כך שמנהיגי המחאה התאהבו בעצם המחאה ושם דבר לא ירצה אותם נכונות. המלחמה היא על התרבות היהודית ועל המאבק הנמשך מאברהם אבינו כנגד הפסלים, נגד האלילות המתבטאת בעגל הזהב ובהערצת הממון ומי שיש לו כסף, נגד סמלים קלוקלים של הריאליטי ופליטיו, נגד זכות הקניין המוחלט של "שלי שלי ושלך שלך" – שעליה נאמר על פי דעה אחת בפרקי אבות שזוהי מידת סדום, אותה סדום שהייתה אנטיתזה לאברהם אבינו.
על אברהם נאמר "כי ידעתיו אשר יצווה את בניו לעשות צדקה ומשפט" – אלו הערכים המוחלטים להם יש להיענות, לא משפט לבדו אלא שילוב עם צדקה היוצרים מדיניות רווחה. נדמה שבעשורים האחרונים באוח הקפיטליזם החזירי עוותו את היחס הראוי שבין משפט וצדקה, בין זכויות הקניין לבין החובות המוסריים.
בצדק באים בני בניו של אברהם ותובעים את המהפכה הבאה.
