הדרך בין נח לאברהם ›

ההפגנה הגדולה שויקי וענונו נאמה בככר רבין בתל אביב.cc: flickr By activestills | Live from #j14 Tel Aviv | Photo by: Oren Ziv/ Activestills.org. הדברים נכתבו בלשון זכר בשל נוחות הכתיבה, אך מכוונים לשני המינים

מנח אל אברהם אבינו עוברת דרך ארוכה של שיטות פעולה שונות בעולמינו. הרב אריק אשרמן מלמד אותנו כיצד לפעולה בחברה שבה מתקיים עָוֶל בלתי פוסק בהתאם למסורות הפעולה של אבותינו.

כשאנו עוברים מפרשת "נח" לפרשת "לך לך", רבים מאיתנו נוטים ללמד את המדרש המשווה את נח לילד צעיר המחזיק בידו של אלוקים. ואילו אברהם המתווכח עם אלוקים, הוא הילד המבוגר שרץ קדימה. אני מקשר בין מדרש זה ובין מאורעות מיוחדים ועוצמתיים שחוויתי בשבוע האחרון. ביום חמישי נעצרתי כאשר כוחות ביטחון שכללו משטרה וגם חברות אבטחה פרטיות פינו פולשים מבניין נטוש בירושלים.

אני חייב לציין שתמכתי במחאת הדיור בפלישה לבית הנטוש בירושלים כאדם פרטי. "שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם" אינו תומך כארגון בפעילות בלתי חוקית. לדעתי אסור לשבת בשקט בזמן שממשלת ישראל מחזיקה אלפי דירות ריקות, בעוד שאלפי ישראלים מחכים בתור לדיור ציבורי. רבנים לזכויות אדם  פעילים מאוד במאבק לשינוי מדיניות הממשלתית לדיור ציבורי. בתחקיר שנעשה בערוץ 2 גילינו עובדות חדשות להיכן עובר הכסף שמיועד לדיור ציבורי. אפשר לקרוא על כך במחקר שערכו בכנסת (איתרו רק חלק מהכסף).

אפשר למצוא חדשות נוספות מהמאבק עבור הדיור הציבורי בירושלים באתר "המעברה". אני רוצה להמליץ במיוחד על הדברים שנשאה ויקי וענונו במחאת עשרות האלפים במוצאי שבת האחרונים בככר רבין: "חברים יקרים אני רוצה לשתף אתכם במשהו, כל הזמן אומרים לי שאנחנו עוברים על החוק, אבל תגידו לי אתם מי עובר פה על החוק? אנחנו או מדינת ישראל שמשאירה בניינים נטושים ואנשים ללא קורת גג? אנחנו או המדינה שגנבה את הכסף של הדיור הציבורי? אנחנו או הממסד שמפנה אנשים מהבית כי אין להם כסף לשלם את השכירות של החברות המשכנות? אז מי עובר על החוק? אנחנו או מדינת ישראל? אותה מדינה שמשרתת רק קבוצה אחת של אנשים, משרתת היגיון של שיטה עקומה, מדינה שבה אנשים פחות חשובים מכסף. הם מדברים על חוק, אנחנו מדברים על צדק! ואת הצדק שאנחנו רוצים, אף אחד לא ייתן לנו!"

הפגישות עם שרי הממשלה ונציגי העירייה מייצרות תסכול שהולך וגובר. הפוליטיקאים מדברים מילים יפות אך אין מאחוריהן מילים יפות. לפוליטיקאים אין עשייה קונקרטית. לעיתים הפוליטיקה עושה שימוש במילים מכוערות כמו המשפט שאמר נבו מומיק, עוזרו האישי של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת (שמשרת גם כיועצו לענייני סטודנטים וצעירים) בתשובה לשאלה "למה העירייה לא נותנת מקלחות ושירותים במאהל" ענה מומיק: "לא נותנים, כי אנחנו מקווים תחזרו לחורים שמהם באתם". הוא אמר את הדברים הללו למחוסרי הדיור הירושלמים, וצוטט במסיבת העיתונאים של האנשים המופלאים שהשתלטו על פינסקר 11 בירושלים.

תמונה מתוך הסרט "שלטון החוק". מה ידעו השופטים וממה העלימו את עיניהם.

השבוע, ראיתי סרט דוקומנטרי חדש "שלטון החוק" (הטריילר לסרט פורסם ב-YNET). הסרט מראה כיצד השטחים הכבושים עברו תהליך של משפיטיזציה בידי ישראל. הסרט מביא עדויות מפי יועצים משפטים ופקידים שספרו כיצד יצרו את המערכת המשפטית מתחילתה. הם הרחיבו מה ידעו השופטים הצבאיים, מה הסתירו לגבי העינויים של החשודים שהובאו למעצר בפניהם בבתי המשפט. חלק מהפקידים ניסו לייצר קצת צדק במצב בלתי אפשרי ואילו אחרים עצמו את עיניהם. אחרים חיפשו דרכים לבצע עוד ועוד עוולות. והיה גם פקיד אחד שפעל בו זמנית הן בדרכי צדק, הן בדרכי עוול ואף עצם את עיניו. רגע מכעיס בסרט הביא את הדרך שמצאו הפקידים לעקוף את פקודות הבג"ץ בכדי לבנות התנחלויות על אדמה פלסטינית. ורגע קשה במיוחד התרחש כשהבטתי בשופטים שדברו על העינויים בדרך לא דרך.

מנח לאברהם

מתי עלינו לפעול כמו נח ומתי אנו צריכים לפעול כמו אברהם. איני מעמיד פנים שיש לי תשובות קלות לגבי ציות לחוק ופעולה בתוך המערכת ומתי עלינו ליצור את החוק או עלינו לקרוא עליו תִּגָּר. אנו חייבים בפעילותינו להיאבק עם שאלה זאת. כיצד עלינו לפעול כשהממשלה לא מספקת הגנה לחקלאים הפלסטינים במסיק (מדובר בגניבות זיתים, פגיעה בעצים פלסטינים והשתלטות על אדמות פלסטיניות)? מה עלינו לעשות כשהמדינה ממשיכה להרוס בתים בשטחים? האם עלינו לעמוד שוב מול הבולדוזרים? מה נעשה כשהממשלה תתחיל בגירוש של עשרות אלפי בדואים מביתיהם בנגב? כיצד נבטיח שיום זה לא יגיע לעולם? כיצד נגיב לעובדה כי המדינה והממשלה בישראל בוגדת בהבטחה שלה לספק חיים של כבוד, בריאות, דיור ציבורי וזכויות עובדים? והאם נעמוד בחוסר מעש כאשר פליטים נסים על חייהם וגבולות ישראל נסגרים? הרב אברהם יהושע השל ענה על כי בחברה דמוקרטית יש קומץ של אשמים אך כולם אחראים".

שבת שלום,

אריק