אברהם במסעו אל ארץ כנען, תחריט של גוסטב דורה
הרב מיכאל שוורץ משווה בין הריב בין רועי אברהם ורועי לוט למצב בארץ היום – הריב בין פלסטינים ויהודים על האדמה.
מורנו הרב בנימין הולנדר ז"ל, ממייסדי רבנים למען זכויות האדם, תמיד שמח להצביע על מצבים בהם התורה מתעוררת לחיים בישראל המודרנית. ואכן, לעתים קרובות, המצבים, המקומות והאירועים המתוארים בתורה דומים מאוד לאירועים המתרחשים כיום בארץ זו. דמיון זה מחזק את הקשר שלנו כיהודים לארצנו ומעודד חשיבה עמוקה לגבי הערכים והמאורעות שמקשרים בין ההווה והעבר שלנו. הרב הולנדר ציין גם, כי פעמים רבות מדי, האירועים הטרגיים או הקשים בתורה הם אלו אשר באים לידי ביטוי במציאות שלנו, ובמקום שמחה ואושר, אנו חווים עצב עמוק בעקבות הלקח שלא נלמד והטרגדיות שחוזרות על עצמן ללא צורך.
השבוע אנו קוראים את פרשת "לך לך", הנותנת לנו השראה לעלות ארצה, לחזור לארץ המובטחת כשם שאברהם נענה לקריאתו של האל לעזוב את ארץ מולדתו ולפתוח במסע לארץ ישראל. כמה נעים לחדש בעצמנו את הגישה האופטימית שבתורה, לפיה אנו, צאצאיו של אברהם, מיועדים להיות אלה ש"נִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"!
כחוקר ופרשן של התורה, הרב הולנדר תמיד התעקש להתעמק בטקסט עצמו -תוך שאיבת השראה מהאנושיות שלנו- וחשב שרק לאחר התבוננות מדוקדקת במקורות והבנתם, נוכל להגיע למסקנות לגבי ההקבלות בין זמננו אנו לבין תקופת התורה בכל הנוגע לארצנו. הדיון שלהלן הוא מתוך ספר של של הרב הולנדר שאנו עובדים על עריכתו והוצאתו.
הריב בין הרועים מייצר משמעות
הריב בין הרועים של לוט והרועים של אברהם מתואר בפרשת השבוע שלנו ומאתגר אותנו לבחון את המציאות שלנו. הטקסט מספק לנו מידע מעניין לגבי התמונה הרחבה יותר:
וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. (ברשית 13:6-7)
השאלה היא: מה הקשר בין אותו הריב ועובדת היותם של הכנענים והפריזים בארץ? התשובה הפשוטה ביותר נראית בתגובתו של הפרשן הספרדי סיפורנו: הריב בין הרועים היה לגבי מחסור באדמת מרעה בארץ, ודאגה זו נבעה מנוכחותם של הכנענים והפריזים בארץ.
אכן, ההסבר של ספורנו נראה הגיוני ביותר, אך הפרשנים הידועים רש"י ורמב"ן אינם מקבלים את הפירוש הזה של סיפורנו. מדוע הם נותנים פירושים אחרים? נחמה ליבוביץ [הרב הולנדר היה תלמיד מסור שלה] מעלה שאלה זו, אך לא מספקת לה תשובה, כך שלנו נותר לנסות לענות על כך.
רש"י כותב שהסיבה לריב והקשר להיותם של הכנענים והפריזים בארץ הוא שהם לא רבו על האדמה עצמה, אלא על הכנענים והפריזים עצמם. כיצד? רועיו של לוט נתנו לצאן לרעות בכל מקום שהם רצו. רועיו של אברהם העירו להם על כך ואמרו שלתת לצאן לרעות על אדמתם של הפריזים והכנענים זה בגדר גניבה. רועיו של לוט טענו שאין זו גנבה מכיוון שהארץ הובטחה לנו ולאברהם אין יורשים (זה מתרחש לפני לידתו של ישמעאל), ועל כן האדמה תהייה שייכת להם, ואנו לוקחים את מה שבסופו של דבר יהיה שלהם.
נראה שהתורה מספרת סיפור זה כדי לפסוק לטובתם של רועי אברהם: "וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ". "אז" היא מילת המפתח כאן: אז, בזמן הזה, הם חיו בארץ. ועל כן היא עדיין לא של אברהם.
הרמב"ם נותן פירוש דומה, ולכן אין צורך להביא כאן את דבריו. זוהי נקודת מבטו של רש"י לגבי פירוש פסוק זה. עכשיו נחזור לשאלה: מדוע לא לומר פשוט שהיה צפוף בארץ ושזוהי הסיבה לריב, כפי שטוען סיפורנו? זו שאלתה של נחמה ליבוביץ, אך היא איננה נותנת תשובה ואינני יכול להבטיח שתשובתי תהיה נכונה. אך לטוב ולרע, זוהי תשובתי, וגם אתם יכולים לנסות לענות על שאלה זו: אולי תשובתכם תהיה טובה יותר.
מיהו היורש
רש"י מניח, כנראה, שכדי שריב יביא לפרידה, עליו להיות בעל בסיס אידאולוגי. אם זה היה רק עניין פרקטי, כמו מחסור במקום למרעה – הם יכלו למצוא יחדיו פתרון לבעיה: מה נעשה? אולי נשחט חלק מהצאן ונמכור אותו? איך נתמודד עם מצב זה? יתכן שמשבר זה היה מקרב אותם עוד יותר אם נקודת מבטם האידאולוגית הייתה דומה. אך כאשר נקודת המוצא האידאולוגית של אנשים היא שונה, חילוקי הדעות ביניהם יכולים להוביל לפרידה ואפילו לאלימות.
אני זוכר מקרה טרגי בשטחים בשנות התשעים שבו נער פלסטיני ונער ישראלי נהרגו. הישראלים היו באמצע טיול, ובלי להיכנס לפרטים הקשים, כך היה: הם נתקלו בקבוצה פלסטינית במהלך הטיול, דבר הוביל לדבר, וזה מה שקרה. באותו הערב ראיינו בחדשות את מנהל בית הספר והנערים האלו ושאלו אותו כיצד הוא מתמודד עם העוינות איתה הוא חי. המנהל ענה ללא היסוס: "אנו מדגישים שוב ושוב כי יום אחד, הארץ תהיה שלנו."
כך בדיוק אמרו רועיו של לוט: מכיוון שהארץ תהיה שלנו בסופו של דבר, אין דבר כזה כמו "גניבה". לכך ענו רועיו של אברהם שהתורה מציינת שמה שיהיה בעתיד יהיה, אך אין זה רלוונטי להיום. עליך לכבד את זכויותיהם וחפציהם של הלא-יהודים החיים בארץ כיום.
אנו מקווים שתורתו של הרב הולנדר תנחה אותנו בתבונה, ומי יתן ונזכה אנו להיות תלמידיו של אברהם, ולא של לוט, ובכך נגשים את משימתנו ש"נִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"!
שבת שלום
הרב מיכאל שוורץ
