מדינת ישראל נגד הכפר דקייקה ›

What remains of a demolished classroom in a school in Dkaika village. cc: from pen and paintbrush [http://christiarts.wordpress.com/]

למרות שכפר דקייקה בדרום הר חברון קיים כפר  מאז התקופה העותומאנית החליטה מדינת ישראל לא "להכיר" בו ככפר עצמאי  בטענה שכפר איננו יכול להחזיק את עצמו כ"ישות חברתית וגיאוגראפית" עצמאית.

הכפר דקייקה הוא כפר בדואי שבו מתגוררים כ-400 תושבים. הכפר ממוקם בדרום הר חברון, באזור C. הכפר דקייקה מוכר ע"י הרשות הפלסטינית כפר עצמאי. בדקייקה ישנו בית ספר, מסגד, ובית קברות מהתקופה העותומאנית. אך למרות כל זאת, המנהל האזרחי הישראלי מסרב "להכיר" בדקייקה כפר עצמאי בטענה שדקייקה הוא כפר שלא יכול להחזיק את עצמו כ"ישות חברתית וגיאוגראפית".

בשנת 2005 המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה למספר מבנים בדקייקה, כולל בית הספר והמסגד כמו גם למספר בתים פרטיים. אנחנו, במחלקה המשפטית של "שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם", הגשנו מיד עתירה לבג"צ נגד הצווים הנ"ל. בעתירתנו דרשנו מהמנהל האזרחי להתחיל מיד להכין תוכנית מתאר לדקייקה כחלק מהמחוייבות לשמור על סדר וחיים ציבוריים של אוכלוסיה מוגנת בשטח כבוש.

המדינה, בתגובתה, סירבה להכין תוכנית מתאר כזו. לפי המדינה, הכפר עצמו הוא "לא חוקי". במקום זה הציעה המדינה שבגלל "זהות שבטית" יעברו תושבי דקייקה לכפר הבדואי "המוכר" הסמוך.אנחנו התנגדנו להצעה זו. הכפר דקייקה קיים באופן עצמאי ולכן צריך להיות מוכר. יותר מכך, לדעתנו בסופו של דבר, הצעת המדינה באה כדי לגרש בכוח אוכלוסיה מוגנת, דבר האסור לפי החוק הבינלאומי.

מאז שהגשנו את העתירה בשנת 2005 עד החלטת בית המשפט בשנת 2010 (מתואר להלן), היה צו ביניים האוסר על המדינה את ההריסות המתוכננות של מבנים בדקייקה.

בהחלטת בג"צ בשנת 2010 נדחתה עתירתנו. בדחיה ציין בית המשפט שבשעה שהמדינה  איננה רוצה לעשות תוכנית מתאר לכפר, הרי היא מוכנה לבחון תוכנית שתוגש ע"י תושבי הכפר. מאז פסיקת הבג"צ, תושבי דקייקה, בעזרתנו המשפטית, החלו להכין תוכנית מתאר עבור הכפר, כולל גיוס כספים, פגישות תכנון וסקרים סטטיסטיים.

במשך תהליך התכנון, ביקשנו פעם אחר פעם שהמדינה תקפיא את תוכניות ההריסה עד שתושבי דקייקה יגישו את תוכניתם. אך המדינה התעלמה מדרישותינו. לכן, הוכרחנו ביוני 2011, להגיש לבג"צ עתירה נוספת.

בעקבות הגשת העתירה ותהליך של משא ומתן עם המדינה, הסכמנו למשוך  את עתירתנו בתנאים הבאים:

• המדינה חייבת להשיב בחיוב או בשלילה האם ישנה אפשרות לתוכנית מתאר עבור דקייקה.
• אם המדינה תשיב בשלילה, הרי אז תיתן הארכה של 60 יום בהם היא לא תממש את ההריסות.
• אם התשובה תהיה חיובית, אז תיתן המדינה הארכה של 6 חודשים בהם היא לא תבצע כל הריסות ובהם תושבי דקייקה בעזרת המחלקה המשפטית שלנו, יציגו תוכנית מתאר מפורטת עבור הכפר. אם אח"כ המדינה תחליט לדחות את תוכנית המתאר שהוגשה ע"י תושבי דקייקה, המדינה חייבת לתת הארכה של 60 יום בהם לא יבוצעו הריסות.

ב-14 בספטמבר קיבלנו את תשובה שלילית מהמדינה לגבי האם תכנית מתאר עבור דקייקה אפשרית או לא. המדינה טוענת שדקייקה איננה יכולה להתקיים כ"ישות חברתית וגיאוגראפית עצמאית". מכל מקום, המדינה לא הזכירה שלמרות שתכנית מתאר עבור דקייקה איננה אפשרית, הגישו, בכל זאת, תושבי דקייקה תוכנית מתאר.

למרות הצהרת המדינה שתוכנית עבור דקייקה איננה אפשרית, אנחנו בכל זאת, כנציגים משפטיים של תושבי דקייקה, נגיש את תוכנית המתאר עבור  הכפר ב-13.11.11. באותו היום נגיש גם עתירה נוספת ונבקש מבית המשפט להוציא צו ביניים נגד ההריסות המתוכננות בדקייקה. בעתירה זו נדגיש שהצעת המדינה שתושבי דקייקה יעברו לכפר בדואי אחר שהוא "מוכר", היא בסופו של דבר גירוש של אוכלוסיה מוגנת. יותר מכך, אנחנו גם נאמר שהדחיה  של תכנון תוכנית מתאר היא למעשה התחלה של הוצאה לפועל גירושים.