רוקדים ברחובות תל אביב, 30.08.11. חגיגה של התחדשות. צילום: קרן מנור / activestills.org
בראש השנה נדרש האדם להתבונן על עצמו ועל חלקו בתפקיד ניהול העולם, ההתעוררות החברתית של הקיץ האחרון נותנת תקווה לציווי הזה. ברכת שנה טובה
על פי הדעה המכריעה בתלמוד, ראש השנה הוא היום בו נברא האדם הראשון. פקיחת העיניים של האדם הראשון בעולם, לאחר שנשבה בו רוח חיים, בישרה את ראשית קיומו מנקודת המבט האנושית.
מכאן, שלמעשה ראש השנה הוא יום ההולדת של המין האנושי. לכל אדם ישנם שני ימי הולדת בשנה, זו שלו כפרט וזו שלו כמין. יום ההולדת האישי משלב חגיגיות ועמידה במרכז תשומת הלב למול מעגלי החיים הקרובים, קרי המשפחה והחברים, יחד עם חוויית סיכום וציפייה של השנה שחלפה ובאה. יום ההולדת הכללי משלב חגיגיות והתחדשות של תחילת שנה יחד עם מרכז תשומת הלב הקוסמית – מלכותו של האלוהים.
בימי עשרת ימי תשובה היחס לאלוהים מבוסס על מידת המלכות. אלוהים כמלך הבוחן את יציר כפיו – האדם, כאשר זה האחרון נדרש למסור דין וחשבון על מעשיו. על מנת להבין דבר זה על בוריו, כדאי לעיין במדרש המופלא הבא:
למה נברא אדם בצלם אלוהים, שנאמר 'ויברא אלהים את האדם בצלמו'? משל למלך שהיה מושל על המדינה, והיה בונה חומות ותיקונים לעיר, וכל בני העיר משתעבדים תחתיו. יום אחד קרא לכל בני העיר ומינה עליהם שר אחד שלו. אמר: עד כאן הייתי טורח בכל צורכי העיר ועשיתי מגדלים וחומות, מכאן ואילך הרי זה השר – כמוני.
בעניין זה קרא אלוהים לאדם ואמר לו: ראה, בניתי כל העיר וכל אשר בה, וכאשר הייתי מושל עליה ובונה אותה ככל חפצי, כך אתה תבנה ותעשה מלאכת העולם. מכאן ואילך יהיה הכול מסור בידך, וכולם יהיו משועבדים תחתיך ויראים ממך כאשר היו יראים ממני… ועל כן בצלם אלוהים עשה אותו. 'ויברא אלהים את האדם בצלמו' – לעשות כל צורכי העולם ותיקוניו כאשר הוא עשה בתחילה (בראשית רבה, מעובד)
התפישה של המדרש היא שהאדם הינו ממשיך מקומו של האלוהים. היכולות המופלאות שבידי האדם ניתנו לו עם אחריות גדולה לדאוג לכל צרכי העולם. אלוהים אינו נעלם, הוא זה שמולו נדרש האדם לתת דין וחשבון. הסיפור של נח והמבול הוא דוגמה מצוינת בה האדם משתמש בתבונתו על מנת להציל את בעלי החיים מכליון. בראש השנה חוגג המין האנושי את קיומו יחד עם היותו בפוקוס הבחינה האם אכן עומד בייעודו ותפקידו למול העולם.
על מנת שהמין האנושי יטיב לעמוד באחריות כבדה זו, שומה עליו לקחת אחריות לא רק למול משאבי הטבע והחי אלא גם כלפי עצמו הוא. היהדות תרגמה את המושג העם הנבחר כחובת ההובלה של האנושות לקראת מטרה זו. בתפילת ראש השנה אנו מתפללים על הצורך "לתקן עולם במלכות שדי". המונח תיקון עולם מבוסס על העיקרון כי תפקיד ישראל ליצור חברת מופת שתשמש אור לגויים ותקדש את היכולת להתנהל בעולם בצורה נכונה וצודקת.
בראש השנה נדרש האדם להתבונן על עצמו ועל חלקו בתפקיד ניהול העולם. האם לקראת תחילת השנה הקרובה אנו נמצאים במקום טוב יותר בשמירה על החיות הנדירות, משאבי הטבע ופיתוח הקיימות ומניעת זיהום הכוכב בו אנו חיים בכלל ובישראל בפרט? האם בפירוש השנה אנחנו יכולים לומר כי המין האנושי קרב יותר לקראת שלום עולמי ומניעת מלחמות וסכסוכים, ומה על אזור המזרח התיכון בו אנו חיים? האם ההתנהלות היום-יומית ביננו לבין שכנינו הפלסטינים אנושית יותר?
האם אנו כיהודים יכולים לומר כי פעלנו בקרב כל תושבי תבל לקידום השמירה על העולם ויושביו? האם אנו כיהודים קרובים יותר ליצירת חברת מופת שתצעיד את העולם למקום טוב יותר? ובפרט, מה אני באופן אישי עשיתי בשביל כל זה, האם יזמתי והובלתי, האם עשיתי את חלקי בצנעה או שמא התרשלתי ונתתי לאחרים למשוך בנטל לבדם, ואולי, חלילה, אף פגעתי במעשי האישיים בסביבתי האקולוגית או החברתית?
נדמה שלפחות לגבי יצירת חברת מופת, אירועי המחאה החברתית הקיץ נותנים תקווה. ההתעוררות החברתית בארץ והדרישה לקיום חברה צודקת יותר, חלוקת משאבים הוגנת יותר קרובה ברוחה לחזון של חברת מופת. האם נשכיל בשנה הקרובה גם לממש בפועל את הקריאות הנאצלות הללו?
נדמה שבראש השנה הקרוב נצטרך לעמוד מול עצמינו ומול העולם, להודות שמצב כדור הארץ נמצא באחת מנקודות השפל שלו, להודות שלנו במין האנושי חלק מרכזי בתוצאה זו. להודות שהשלום העולמי והאיזורי רחוק מאוד ונדמה שאף הולך ומתרחק יותר ויותר. להודות שאירועים כמו תג מחיר היו עליית מדרגה בפרימת האנושיות שביננו לשכיננו. להודות שפערי החברה בישראל הולכים וגדלים. ולזכור כי אנו ביהודים לקחנו על עצמינו בהיסטוריה האנושית תפקיד מוביל בהבאת השינוי.
התחלנו הקיץ לצעוד את הצעד הראשון והחשוב לקראת חזרה מלאה ל"צלם האלוהים", ואסור לנו לעצור עד שנגיע לנקודה בה "יכירו וידעו כל יושבי תבל" את האמונה כי כולנו נבראנו בצלם אלוהים, ואלוהים בקרבנו פירושו האחריות העמוקה לשלמות ההעולם הפיסי והאנושי בו אנו חיים. הרבה עבודה רוחנית מונחת לפתחינו השנה, אך גם סיבות רבות לאופטימיות. יש הרבה על מה לחגוג השנה ומאותה נקודה בדיוק, סיבות רבות לחשבון נפש נוקב וחריף.
שתהיה לכולנו שנה טובה, תהא שנה עתירת ברכות, אמן
