ההצגה הרעה בעיר ›

לאחרונה הצטרפנו ברבנים למען זכויות אדם למתחם זכויות עובדים ועבודה מאורגנת – מאהל רוטשילד, ביחד עם ארגוני עבודה נוספים וביניהם: מען, קו לעובד וכוח לעובדים. האקט הראשון שלנו היה לדרוש מראש העיר רון חולדאי להעביר את כל עובדי הקבלן של עיריית תל אביב להעסקה ישירה והוגנת. את ההצעה לסדר היום יזם חבר המועצה שרון לוזון מטעם מפלגת "עיר לכולנו". לפני למעלה מחודש פרסמנו קול קורא לעדויות של עובדים שזכויותיהם לא נשמרו בשוק העבודה. בערב הפתיחה של הקמפיין שקורא להעסקה הוגנת בהנחיית ריקי בליך, העידו שישה עובדות ועובדים ממקומות שונים בשוק התעסוקה על תופעות של ניצול והשפלה בעבודה.

מועצה קנויה

לפני ישיבת המועצה הפגינו מול מרכז עינב (מקום בו יושבת מועצת תל אביב) נציגי כוח לעובדים, מען ורבנים למען זכויות אדם בעד זכויותיהם של עובדי הקבלן. שי כהן, מנהל המכללה החברתית כלכלית וחבר הנהלת כוח לעובדים סיפר לי שבעקבות ההפגנה שלו, לא ניתן לו להכנס לתוך המועצה. אנשי הביטחון שזיהו אותו כחלק מהמפגינים הוציאו אותו בכוח מתוך האולם.

המועצה החשובה הייתה מלאה עד אפס מקום. אין פלא שהדיון היה סוער. עתידם של כ-800 עובדי קבלן בתחומים שונים – כמו אבטחה, ניקיון, תחזוקה ורווחה – ביקשו להצטרף לכ-7,000 עובדי הערייה המועסקים ומאוגדים ונהנים מכל הזכויות של ההעסקה ישירה. ניסיון הפינוי בלוינסקי טען את ישיבת המועצה באנרגיות לא פשוטות לעיכול, ונציגים מהמאהלים שעומדים בפני פינוי ברביעי הקרוב, הגיעו גם הם להפגנה.

המאבטח במרכז עינב לא רצה לתת לי להכנס, למרות שהסברתי שהגשנו עתירה לסדר היום. איכשהו ההתעקשות שלי הצליחה ונכנסתי פנימה. המועצה התחלקה לשניים. פעילים רבים שהגיעו והתיישבו ביציע בצד ימין, ואילו עובדי העירייה התיישבו בצד שמאל. על העובדים נכפה להגיע לישיבה וחברי המועצה השונים באופוזיציה התייחסו לכך ולא הבינו מדוע ראש העיר שולח את עובדיו להיות קהל במועצה ולא מאפשר למפגינים אחרים להכנס למועצה החשובה. אני התיישבתי בצד הלא נכון ליד עובד עירייה שמחא כפיים במקומות הלא נכונים, עד שהבנתי שחבריי יושבים בצד השני.

 

ישיבת מועצת עיריית תל אביב, אמש. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס

הישיבה הייתה מצחיקה עד מאוד. זה התחיל עם הדרישה של יו"ר מועצת העיר יעל דיין שלא למחוא כפיים לדוברים (ממש כמו מורה בבית ספר של מופרעים), והמשיך בהוצאת כל אדם שקרא קריאת ביניים, כשבכל אותו הזמן עובדי העירייה לא הפסיקו להפריע בעצמם (למה את מוציאה אותי המורה, כולם מפריעים ולהם את לא עושה כלום). תהיתי אם ראש העירייה רון חולדאי נהנה מהדברים וקיבלתי תשובה חיובית להפליא.

חולדאי נתן מופע אֵימים שנפתח בקריאה שוביניסטית לרחל ולנר, חברת מועצה מטעם עיר לכולנו, לה אמר: "תתבגרי ותפסיקי לצעוק" – זאת לאחר שביקשה שישלח פקחים שיבדקו האם קיימות דירות ריקות שלא מושכרות לתיירים וזרים. בהמשך כינה חולדאי את חבר המועצה מטעם עיר לכולנו אהרון מדואל מספר פעמים כ"פולש" וכ"לא משלם ארונה", למרות שלטענת מדואל לא נשלחו אליו מעולם טפסי ארנונה לתשלום. לפעיל שהפריע לו אמר חולדאי: "אם אתה רוצה לפלוש פנה לבית ברחוב דב הוז", וסירב להסביר לחברת המועצה תמי זנדברג מטעם מרצ מדוע היס"מ פתח בסיס לאימונים במרכז העיר באותו בניין ממש שהוגדר כמסוכן. את סירובו של חולדאי להצעתה של זנדברג, להכניס אמנים לועדת איתור למציאת אוצר במוזיאון תל אביב, הוא נימק במשפט אחד: "ככה, כי אין צורך".

בהמשך הישיבה חולדאי לא הפסיק להזכיר את הגיליוטינה של אריאל קליינר שהוצבה ברוטשילד למרות שהיא הייתה ונשארה יצירה אמנותית שהוצגה גם במוזיאון הרצליה. קליינר השיג את מטרתו והבורגנות נכנסה לדיפנס חזק בעקבותיה.

חולדאי לא רוצה לשמוע

כשהגיע תורו של חבר המועצה שרון לוזון לנאום, רון חולדאי יצא מהאולם. כן, חברים וחברות, זהו המנהיג הפוליטי של חברת הכנסת ומתמודדת על ראשות העבודה שלי יחימוביץ' (לא פלא ששלי תמכה בחולדאי בעבר והוא תומך בה בחזרה לקראת הפריימריז). רוב הפעילים כעסו על היעדרותו.

שרון לוזון נתן נאום חוצב קהלים וקיבל מחיאות כפיים רחמנא ליצן גם מהעובדים שכפו עליהם לבוא. הפעם העובדה שהם מאוגדים ומקבלים זכויות הייתה תזכורת עד כמה מופלים עובדי הקבלן של עיריית תל אביב. זה היה עוד חץ מצחיק שננעץ בתוכניות הזדוניות של חולדאי וחבר מרעיו שרצו "לקנות" את אהדת הקהל. לא רק זה שמאוחר יותר יעל דיין אף הוציאה ב"טעות" את אחד מעובדי העירייה שהזדהה יתרה עם המחאה.

לוזון הדגיש בדבריו כי העסקה קבלנית היא רעה חולה שצריך להילחם בה גם במגזר הציבורי והפרטי. הוא הוסיף שגם בדוח ספיבק יונה מופיעה המלצה חד משמעית להעביר עובדי קבלן להעסקה ישירה. הוא פנה לעובדי העירייה שהיו בקהל, למאבטחים, לעובדי הניקיון והזכיר גם את אלו שלא הגיעו כמו המצילים, עובדי הגינון ועוד שלא הפכו לעובדי קבלן בהעסקה ישירה. בנוסף, לוזון הזכיר את הטענות הנגדיות שהזכירו שהעסקה ישירה לכאורה מתנגשת עם יעילות. הוא הסביר שהטענה לא נכונה. נהפוך הוא. עובדים בהעסקה ישירה הם יעילים ונאמנים ותפוקתם גדולה יותר כי הם לא חווים עושק וניצול. העברה להעסקה ישירה אינה עולה כסף רב. לוזון ציין את התרומה של שירות 106 ביחס לשירות הגרוע של מרכזי שירות לקוחות שעברו אאוטסורסינג וגם יצא נגד ההפרטה בעיריית ת"א-יפו. לבסוף לוזון ביקש שיתגברו על כל המחלוקות הפוליטיות והמגזריות ויכריעו ערכית ויציבו אלטרנטיבה של חברת מופת שיוצאת מתוך העירייה.

הצעות האופוזיציה לצמצום/ביטול העסקה פוגענית באמצעות עובדי קבלן נדחתה ברוב גדול של הקואליציה. חשוב לציין כי מרצ הצביעה בעד ההצעה למרות שהיא יושבת בקואליציה. בפעם הבאה שתצביעו לראשות העיר זיכרו מי הוא המדכא ומיהו המדוכא.

לקריאת טור נוסף בנושא של יריב מוהר,  פעיל בקמפיין "תעסוקה הוגנת היא צדק חברתי", לחצו כאן

פורסם לראשונה באתר המחאה הראשי ב-20.9.2011, כ"א באלול, תשע"א