עדויות משוק עבודה פוגעני ›

אנו מביאים בפניכם/ן את התוכנייה של קמפיין "השמעת עדויות של עובדות ועובדים על ניצול בעבודה". את התוכנייה חילקנו באירוע ייחודי שערכנו בהצלחה במאהל בן גוריון בתל אביב.

אז מה המצב בשוק העבודה?

שוק העבודה בישראל מחולק לשוק עבודה ראשוני (primary) ושוק עבודה שניוני (secondary).

בעוד שעובדים בשוק העבודה הראשוני נהנים מביטחון ויציבות תעסוקתית, ייצוג של ארגון עובדים, הגנה של הסכמים קיבוציים ותנאים סוציאליים, העובדים בשוק השניוני מועסקים בעבודות זמניות וחלקיות, בעיקר בתחום השירותים, ללא הגנה של ארגון עובדים. תנאי עבודתם הינם, במקרה הטוב, התנאים המינימאליים הקבועים בחוק.

שכר המינימום בישראל אינו מחלץ מעוני

• 19.9% מהמשפחות בישראל הן עניות, ב- 46.3% מהמשפחות העניות יש מפרנס אחד לפחות.
• כ- 13% מהשכירים בישראל משתכרים שכר לשעה שאינו עולה על שכר המינימום, רובם, כ- 70% מהם, עובדים במשרה מלאה.
• 80% מהמשפחות החד הוריות העניות הן משפחות עובדות. בראש מרבית המשפחות הללו עומדת אישה.
• בשנת 2010 עלתה תחולת העוני בקרב צעירים ומשפחות עובדות, בפרט אלה עם מפרנס יחיד. אחד הגורמים לכך היה השחיקה שחלה בשכר המינימום בשנים האחרונות.
• בשנת 2009 כמעט 13% מהעובדים קיבלו פחות משכר מינימום שעתי.

מחקרים שנערכו מאז שנות ה 90 מראים כי עליית שכר המינימום לא רק שלא פוגעת בתעסוקה, אלא אף עשויה להביא לשיפור רמת התעסוקה בקרב עובדים מעוטי מיומנויות, בין היתר בגלל הגדלת הכדאיות של יציאה לעבודה.

שימוש מאסיבי בעובדי קבלן

• בישראל, שיעור העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם הוא גבוה מאוד ומהווה כ 10% מכוח העבודה האזרחי, לעומת כ- 2.5% בארה"ב ובאירופה.
• כ-65% מהמועסקות דרך חברות אלו הן נשים, ויותר משליש הם עולים חדשים, ושכרם עומד על כ- 60% מהשכר הממוצע במשק

העובדים הופכים תחת קבלני השירותים ל"מוצר" המסופק למקומות עבודה, ולרוב אינם זוכים לקביעות ולתנאים סוציאליים.  הם הופכים לעובדים "שקופים";  עובדים צייתנים, בעלות נמוכה, וללא יכולת התנגדות.

עובדים רבים אינם מאוגדים

• בשנת 81 היו כ 79% מהעובדים בישראל מאוגדים. כיום מאוגדים רק כ 35% מהעובדים, וזאת לעומת כ 80% המאוגדים במדינות סקנדינביה.
• היחלשות העבודה המאורגנת משפיעה לרעה של מצב העובדים. בין שנת 2000 לשנת 2010 גדלה ההכנסה הלאומית ב 33%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב 24%, גדל חלקם של המעסיקים ב 44%.

למעמד העובדים המאורגן יש יכולת להפעיל כוח ארגוני כדי להדוף גזירות כלכליות על העובדים והעניים, לבלום מדיניות של ניצול ודיכוי, להשיג רפורמות חברתיות ולהביא לשינוי חברתי.

 

הקהל האירוע, כולל חנה זוהר מקו לעובד. צילום בעיקר ספיר הוברמן - Sapir Huberman

 

 

אזהרה דחופה/ תהל פרוש

זוהי אזהרה דחופה. בכל המקרים הבאים אנא הפסיקו לעבוד מיד וצאו לרחוב.

הפסיקו לעבוד אם במקום העבודה שלכם פערי שכר בין העובד הזוטר למנהל הבכיר ביותר, אם הבחנתם שיש מנהלים מתעללים או מנהלים בכלל, אם אתם או מי שלידכם נדרשים לעבוד יותר משבע שעות ביום, אם שמתם לב שעובדים חולים מגיעים לעבוד, אם אתם נדרשים לדווח על מיקומכם, אם עליכם לנהוג במכונית לעבודה יום יום, אם אתם צריכים לקבור אפכם בחול, לשקר, למכור מוצרים שאין בהם צורך, נדרשים להופיע בלבוש הולם, אם על שבע השעות אינכם מקבלים משכורת המספיקה לקורת גג, אוכל, לימודים, להולדת ילד, לספרים, מוזיקה, הצגות תיאטרון וקולנוע, קניית צבעים ונייר לציור, שיעורי ריקוד ונסיעות אוטובוס לים.

הפסיקו לעבוד אם אתם מסכנים את בריאותכם, למשל: נושמים אבק, גיר, אסבסט, אקונומיקה, עולים לגבהים בלי רשת ביטחון, אם אינכם מורשים או יכולים לצאת לשירותים, יושבים במשרד סגור לשמים ומואר בפלורסנט רוב הזמן.

אם את או אתה מוצאים עצמכם באחת או יותר מהקטגוריות הללו, אזהרה דחופה זו נוגעת לכם.

עיזבו הכל. צאו לשבת באוויר הפתוח ליד ביתו של שר הביטחון, שר האוצר, ראש הממשלה, כל שרי הממשלה, צאו לשבת ליד בתיהם של עשירי ישראל המעסיקים אתכם, ואם יזדמן לכם לראות אותם, אולי אף תוכלו לשבת בחיקם. צאו. צאו לשבת במגדלי אקירוב, על גג בניין האופרה, בסביון, כפר שמריהו, הרצליה פיתוח, ארסוף וקיסריה. הציפו את רחובות תל אביב צפון ומרכז והיזכרו: מה לא. מה כן.

מתוך שירון המהפכה

*

אֱלוֹהַי הַמַזְכִּירוֹת – יודית שחר

אֱלוֹהַי הַמַזְכִּירוֹת אוֹהַב אותָן עוֹטוֹת

פְּני מַזְכִּירָה מוּל הַמַרְאָה

טוֹפְפוֹת עִם שַחֲרִית לְעֶבֶר הַתַחֲנָה

מְצופְפּת מוֹנִית שֵרוּת לְיוֹם מַקְסִימוּם בִּשְכַר מִינִימוּם

מִתְפּוֹגְגוֹת בַּחֲלָלִים הוֹ צְבָא הַצְלָלִים שֶל הַקָדוש בָּרוּךְ הוּא

אֱלוֹהַי הַמַזְכִּירוֹת אוֹהַב אותָן מַטוֹת

מַבָּט לְמֶרְכַּז בִּטְנוֹ: נֵס קָפֶה שְנֵי סוּכְּרָזִית

מְעַט חָלָב

אֱלוֹהַי הַמַזְכִּירוֹת אוֹהַב אותָן לוֹטוֹת

מַבָּע מְמַלְמְלות מִיָד בְּוַדַאי שֶמִיָד זֶה מַמָש אֶצְלִי

עַכְשָו בַּיָד, בְּבַקָשָה

הוֹ אֱלוֹהַי הַמַזְכִּירוֹת מָה אַתָה מֵבִין בְּמַזְכִּירוֹת בְּמִזְכָּרִים

בְּתָזְקִירִים כְּשֶהִיא מִתְאַוָה לִפְרוֹץ

בַּרִיקוּד הֲכִי הָזוּי אֲבָל הַיֶלֶד שֶבַּבַּיִת אוּי הַיֶלֶד שֶלָה.

אֱלוֹהַי הַמַזְכִּירוֹת, אֵינְךָ מֵבִין דָבָר בְּמַזְכִּירוֹת

כִּי הִיא עֲדַיִין מְטַפֶּסַת בַּמַדְרֵגות לְכִיתָתָה בָּחֲצָאִית קְצָרָה מְמִידָתָה

שָמָה יָד בְּקוֹשִי מְכַסָה עַל הַתַחְתוֹנִים שֶאִמָא לֹא כִּבְּסָה,

אלוֹהִים, מָה אַתָה מֵבִין בְּתַחְתוֹנִים