dscf1442 By idansof. cc: flickr
הרב עידית לב פורסת בפנינו סיפור קורע לב על א' הנאבקת במחלה קשה בוועדות קבלת הבטחת הכנסה.
ביום א' ישבתי עם א', אנחנו מכירות עוד מימי תוכנית ויסקונסין, ידעתי שהיא מקבלת הבטחת הכנסה ושהיא סובלת מבעיות רפואיות רבות, פיזיות ונפשיות. כל הזמן עודדנו אותה להגיש בקשה לקצבת נכות (היא כבר הגישה ונדחתה). עכשיו היא הגישה את כל המסמכים, וקיבלה זימון לוועדה. וכפי שאנחנו מציעים לכולם, הצענו גם לא' לשבת עם אחד מאיתנו ולכתוב מכתב לוועדה שבו היא מסבירה מה הקשיים שמלווים אותה כתוצאה מבעיותיה הרפואיות.
קשה לאנשים שאנחנו מכירים להציג בצורה מסודרת את הדברים בתנאי הלחץ של הועדה. וזאת הסיבה שאנחנו מסייעים להם להגיד את הדברים כפי שהם. ישבתי עם א' וכתבנו ביחד את המכתב. אני חייבת לספר כי זה היה המכתב הכי ארוך והכי קשה שכתבתי. סיפרנו על המחלה הקשה (ולא סרטן), הפציעות, וגם על מצב נפשי קשה שאליו נקלעה בעקבות כל אלו. דעו, שלפחות פעמיים בשבוע היא מבלה במיטה ללא יכולת לתפקד.
א' אמרה ש: "בזמן האחרון כבר אין לי כוח לחיות, כל כך קשה לי" ולא היו לי מילות נחמה. ברגעים האלה כל שנשאר הוא לזעוק אל מול בורא עולם: "איזה מין עולם בראת לנו, הרי יש מספיק בעולם הזה לכלכל את כולנו, אז איך אנחנו כחברה, כבני אדם מגיעים למצב שבו יש אנשים שאין לכם כוח לשאת יותר את המשא הכלכלי של נכות ומחלה?"
