הצילום מתוך הפגנת יוקר המחייה שנערכה בבית שאן. צילום: ליאת זוהר
הרב קובי וייס מביא מחוויותיו בערב לימוד מיוחד ודיון לקראת תשעה באב שנערך במאהל המחאה של בית שאן.
אתמול בערב נערך במאהל בבית שאן ערב לימוד ודיון לקראת תשעה באב. את הערב פתחה רותי בירץ סטודנטית בתמורה שתארה את המצב ההסטורי לפני חורבן הבית. כאשר השכבה הצדוקית -כוהנית העשירה ניצלה את המעמד הנמוך והביאה לזעם הרב שהביא לבסוף להתפרצות המרד נגד הרומאים. רק הפרושים שרדו לאחר החורבן כיוון שהיו עם העם. ואלו ידעו להנגיש את התורה בצורה שאינה מעמדית ונצלנית.
דיברתי על הפוטמציאל החברתי הטמון בימי הצומות והיכולת להפוך אותם לימי ששון ושמחה. בנביא זכריה מופיע שאלוקים נשאל: האם יש להמשיך לצום בתשעה באב על חורבן הבית הראשון לאחר שנבנה בית המקדש השני ? ותשובתו הייתה שאין הוא מעוניין בצומות אלא רק בחברת מתוקנת בה דואגים לחלשים, ליתום ולאלמנה. כל עוד החברה אינה צודקת יבוא שוב החורבן. אולם אם רק נשכיל ליצור חברת אמת ושלום הרי ילדים וילדות ישחקו ברחובות ירושלים. המסר לימינו הוא שלמרות הקמת המדינה – הזכרון של תשעה באב נועד לבדק בית על המצב הרוחני. ולשמחתנו ישנם ניצני גאולה באופק, בעקבות השיח הרחב על הצדק החברתי
איתי יבין ממכון הרטמן ורשת הקהילות ביסס את דבריו על נבואת ישעיהו ועל כך שאלוקים חפץ בתוכן הפנימי של המצוות ולא בצורה החיצונית שלהם. התנהלות השוכחת את עיקרי המסר ההומני של המצוות מביאה לחורבן פנימי וחיצוני אחד. והחיבור למצב בנוכחי בארץ בכלל ובבית שאן בפרט- ברור לכל.
ניכר שהערב המיוחד נגע בליבות עשרות התושבים שנטלו חלק פעיל וחיברו את הלימוד למצוקות הקיימות בעיר.
