מנורה בלוגו של ביטוח לאומי-1, פרט משלט של ביטוח לאומי. zeevveev cc: flicker by
התרגלתי להיתקל באטימות המערכת, אבל זה עדיין מפתיע אותי להיתקל באותה האטימות פעם אחר פעם. הסיפור של נ' יכול לשמש אותנו בכדי ללמוד על גבולות האטימות.
משפחתה של נ' קיבלה השלמה הכנסה כי בעלה עבד במשרה חלקית תמורת שכר המינימום לשעה, והרוויח פחות משכר מינימום חודשי. נ' התייצבה בלשכה פעם בשבוע, ובתחילת כל חודש הם התבקשו להגיש תלוש משכורת בכל חודש וחודש למוסד לביטוח לאומי. ובהתאם לכך פקידי המוסד לביטוח לאומי חשבו להם את השכר בכל חודש., על פי השכר אותו הרוויח בעלה כל חודש, כפי שביטוח לאומי צריך לעשות.
הממוצע של הקצבה שהיא קיבלה עד חודש ינואר האחרון (2011) עמד בין 1100 ש"ח לבין 1300 ש"ח. בחודש פברואר נדהמה נ' לקבל כחצי מהסכום: 449 ש"ח. נ' ניגשה אלינו לעזרה. ליוויתי אותה למוסד לביטוח לאומי. הפקידה בדלפק נתנה לנו תשובה בלתי ניתנת להבנה שהשאירה אותנו פעורות פה. היא אמרה:"מבחינת הביטוח לאומי בעלך אמור לעבוד 32 שעות בשבוע. זה שהוא לא עובד אותם, למרות שהוא עובד לפי שעה, זו לא בעיה שלנו בכלל. אנו מחשבים לכם הכנסה של 32 שעות בשבוע. ועל פי חישוב זה אתם אמורים לקבל 4200 ₪ בחודש. אם אתם לא מקבלים את זה בפועל, זה לא מעניין אותנו ואנחנו לא טורחים לעדכן אתכם.”
באותו יום פגשתי בסניף הביטוח הלאומי את פ' שמתגורר בבאקה אל-גרבייה. פ' סיפר לי שגם הוא לא קיבל השלמת הכנסה, כי המעסיק שלו רשם לו בטופס שהוא עובד חמישה ימים, במקום ארבע שהוא עובד. כתוצאה מכך הייתה סתירה בין הטופס שמילא פ' והטופס שמילא המעסיק. בגלל חוסר התאמה בין הדיווח של העובד למעסיק הוא לא קיבל את הקצבה.
גם במקרה של קצבת נ' וגם במקרה של קצבת פ' פקידי ביטוח לאומי לא טרחו להודיע לאדם מהי הטעות שהתרחשה ומנעה ממנו את הקצבה המגיעה לו על פי חוק. פ' היה צריך ללכת לסניף ביטוח לאומי בכדי להבין מדוע הוא לא קיבל את הקצבה.
המוסד לביטוח חייב להיות ער לגורם האנושי הסומך עליו ונותן בו את אמונו. האזרח הקטן שנופל בין הכיסאות, נשכח מעבר למסמכים ולפרטים הקטנים. אך תופעות מסוג זה אסור שישנו. צריך להכין נוהל מיוחד ולבדוק שגם במקרה של טעויות המערכת תכריע בשביל האדם ושכרו. לפעמים קצבה מלאה או חסרה היא זאת שתכריע בין רעב לבין שבע, בין אי צדק לבין חיים הוגנים, בין חושך לבין אור.
