file cabinets by redjar. cc: flicker
בעשר שנים האחרונות ש. קיבלה הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. ש. נתקלה בבעיה כשבת דודתה חיתנה את בנה בחו"ל והציעה לה להצטרף בחינם לחגיגה. ש. רצתה להצטרף לבת דודתה אך לא הייתה בטוחה בחוקי ביטוח לאומי בנושא. היא פנתה למרכז הזכויות. מיד פתחנו ביחד את אתר ביטוח לאומי ובדקנו לגבי השאלה. אך לא הצלחתי, להבין, מה גישת ביטוח לאומי לגבי סוגייה זאת. קראתי לעומק ועדיין הרגשתי באפלה לגבי התנאים שבהם מותר לאדם (שמקבל קיצבה) לנסוע בחו"ל. האתר הממשלתי לא היה ברור. השפה הייתה מובנית אולי לעורכי דין, אבל לא לי. הדבר לא בסדר.
החלטתי לפנות לעורך הדין של מרכז הזכויות שלנו והיא ענתה שמותר לנסוע פעם בשנה לחו"ל. זאת בתנאי שהנסיעה אינה ממומנת מתוך הכיס של מקבל הבטחת ההכנסה. עורכת הדין ביקשה מאיתנו לבדוק עם הסניף הספציפי, משום שלכל סניף ישנו הליך שונה לקבל האישור לנסיעה שכזאת. היא ביקשה מש. ללכת לסניף ביטוח לאומי ולהצהיר על הנסיעה ועל הסיבה שהיא מבקשת אותה (לא תאמינו, אבל לביטוח לאומי יש אפשרות ווטו במידה וסיבות הנסיעה לא מקובלות עליו). התהליך כלל זמן מה להמתנה לתשובה.
ש. הלכה והצהירה על בקשתה לנסוע לחתונה והיא מחכה בימים אלו לתשובה. ואני נשארתי עם השאלות אלו:
- מדוע באתר של ביטוח לאומי לא כתוב שצריך ללכת לקבל אישור בסניף לפני הנסיעה?
- מדוע הדברים כתובים בצורה כל כך לא ברורה, שרק עורכי דין יכולים לקרוא?
אחרי המפגש עם השאלה האקוטית הזאת, הסקתי שכנראה מדינת ישראל לא מכבדת את ענייה. ישראל שעסוקה אחרי ה"רמאים" וה"גזלנים" ש"גונבים" מביטוח לאומי, שוכחת את הציבור ההגון. כך שוב קורה שהרשות הציבורית שופכת את התינוק עם המים. במקום להעמיד את שירותיה בפני הציבור ולכבד את צרכיו.
