עת מלחמה ועת שלום | הרס אום ניר | יום השנה לאל-עראקיב ›

פרשת השבוע | ‏| 13.07.11

תושבות אום ניר שבדרום הר חברון מביטות בעצב בהרס יישובם בפעם החמישית
תושבות אום ניר שבדרום הר חברון מביטות בעצב בהרס יישובם בפעם החמישית
פרשת השבוע "פנחס": הרהורי תורה | השבוע שיהיה | השבוע שהיה

פתיח | הרב אריק אשרמן

פרשת השבוע, פרשת פנחס היא פרשה מאתגרת מאוד. בסוף הפרשה הקודמת, אלוהים מתגמל את פנחס על כך שקיבל מילולית את קריאת משה להרוג את אלו שעסקו בעבודת אלילים. קריאת משה מבוססת על צו אלוקי. הפעולה של פנחס השהתה את כעס אלוקים, אך לא את עבודת האלילים. בהפטרה אלוקים מלמד את אליהו (לפי המדרש פנחס ואליהו חד הם) שהריגה דרמתית של כהני הבעל איננה התשובה. המאבק הפיזי והאלים בעבודת האלילים יימשך, אך הכח האמיתי שוכן בתוך "קול דממה דקה" (מלכים א' י"ט, י"ב) ובחינוך של הדור הבא (מלכים א' י"א, ט"ז).

כרגע ישנה מערבולת של חילוקי הדעות סביב הספר "תורת המלך" ו"חוק החרם". בלהט הדברים הופכים להיות אקט של דמוניזציה. הפיתרון הראשון הוא שימוש בכח המדינה, בכדי לעצור את אלו שאנחנו מאמינים/ות שמאיימים/ות עלינו. בשל כך עוצרים וחוקרים את הכותב ואת התומכים של "תורת המלך"; הופכים לבלתי חוקית את הקריאה לחרם, או את אפשרות קבלת תרומות מממשלות, בכדי להשפיע על המדיניות של ישראל (זה בסדר לקבל תרומות מיחידים/ות ומקרנות מפני שגם השמאל וגם הימין מקבלים תרומות כאלה. הימין, אשר נמצא היום בשלטון, משתמש בכוחו, בכדי להפלות את אלו שתורמים לאופוזיציה). יש פער גדול בין ספר "תורת המלך" ותמיכה בחרם. הספר "תורת המלך" צריך להיות מוגדר כהסתה פלילית. משום שהספר באמת מסית לרצח של לא יהודים. אנחנו חייבים/ות לשים איפשהו את הגבול. אם אתה זועק "שריפה" בתיאטרון מלא אנשים – אתה לא מוגן תחת חופש הביטוי.  הסוציולוג גורדון אלפורט אמר ש"דרכי מדינה" יכולים לשנות "דרכי עם," אבל שינוי כזה הוא הפיך מאוד. השימוש בכח השלטון, לא משחרר אותנו מהחובה לחנך ולתת ל"קול דממה דקה" שבליבנו. עלינו לתקשר עם לבם של אלו שדעותיהם/ן ופעולותיהם/ן כה שונים מאלו שלנו. גם אם נרגיש שהם שהם קוראים/ות תיגר על עצם קיומנו. העובדה ששואלים האם אפשר להגיש תביעה פלילית נגד "תורת המלך" רק מגבירה את מחוייבותינו לחנך לחברה עירנית. חברה שכזאת דוחה גם את המסרים הכלולים בספר ומחרימה אותו גם מנקודת מבט של הדת היהודית. אלו החושבים/ן שחרמות הם אלימות נגדם/ן יכולים/ות כמובן לנסות לעשות אותו הדבר ואנחנו חייבים/ות להיות מסוגלים/ות להביע בברור מדוע אנחנו מאמינים/ות שאי אפשר להשוות בין הנושאים האלו. גם החוק וגם תורת המלך מאיימים על סלע קיומנו כחברה השואפת להיות דמוקרטית, צודקת ובעלת ערכים יהודיים.

יש כאלו המבקרים/ות את "רבנים למען זכויות אדם" בשל קריאתנו לתת למשט להגיע לעזה (חלק מהם/ן כנראה חשבו שחתמנו על הודעה, למרות שלא חתמנו עליה, ולא ראו את המכתב האמיתי שלנו שגם מכיר בזכותה של ישראל לחפש נשק על הספינות. איני יודע האם זה היה משנה משהו.). זה לגיטימי לבקר אותנו, ואני יכול רק לקוות שזה יוביל לויכוח ציבורי שיאלץ אותנו, כחברה, לדון במוסכמות הסמויות הלא כתובות והבלתי מעורערות בנוגע למצור, איך אנחנו משיגים/ות את המטרות הלגיטימיות והמשותפות להגן על אזרחינו ולהביא את גלעד הביתה. שינוי יכול להיות רק כאשר נהיה פתוחים/ות לדון בכל דבר בין דברים שאנחנו לא מסכימים אתם (רבנים למען זכויות אדם לא תומכים בחרמות) ובין אם מדובר עמדתינו בנושאים לא פופולאריים כמו שאלת המשט.  עלינו לאסור לצעוק "אש" בתיאטרון מלא אנשים/נשים, אך  עלינו להיות מסוגלים/ות לדבר על האש היוצאת מתוך תורת המלך, בתקווה שנוכל לשכנע את אלו שחושבים אחרת.

בנות צלופחד

פרשת השבוע כוללת גם את גבורתן של בנות צלופחד אשר העלו את הבלתי יאומן וערערו על כל הנורמות הקיימות ע"י שהעזו לדרוש את זכויות הירושה שלהן. דרישותיהן היו נחשבות, בסטנדרטים של היום, צנועות מאוד ואפילו לא מספיקות , אך היו מהפכניות בזמנן. משה שמע את טענותיהן ואלוקים הסכים איתן, למרות שטענה נגדית בסוף ספר "במדבר" מגבילה את הישגיהן. אני יכול רק לדמיין שהיו קולות שרצו לדחות את הזכות של בנות צלופחד לערער על הנורמות הקיימות. בזכותן ובזכות חברה שהרשתה להן להשמיע את קולן, יהודים/ות והיהדות נמצאים היום במצב טוב יותר.

דרושים/ות

דבר תורה – פרשת "פנחס" | הרב גידעון סילבסטר

עבור אלו מאיתנו שאוהבים את ישראל זהו זמן מבחן. אנחנו צריכים מדינה יהודית ולכן אנחנו מכבדים ומעריצים את הצבא המגן עלינו, אך אנחנו גם נכספים לסיום המלחמה ולעת שלום. איך אנחנו יכולים לאזן את שאיפתנו לשלום עם הצורך בישראל חזקה? להמשך »

השבוע שיהיה

אירועים לציון שנה להרס הכפר אל עראקיב – כוחות המשטרה ומנהל מקרקעי ישראל הרסו את כל מבני הכפר באל-עראקיב. כרגע נותר רק בית הקברות להעיד על כך שהכפר ה"בלתי מוכר" הזה התקיים לפני קום המדינה. מאז התושבים מנהלים מאבק עיקש. כ-26 פעמים הקמנו עם התושבים אוהלים, צריפים וציוד רק בכדי לחזות בהריסתו ובהחרמתו בידי כוחות הביטחון. כל שוחרי/ות צדק ודו-קיום מתבקשים/ות להצטרף לאירועי ציון שנה מההריסה הראשונה שייערכו בתאריכים הבאים:

  • בין הימים ה-21.7 לבין ה22.7 ייערכו במקום ימי בנייה ונודיעכם/ן לגבי שעות המדויקות. ניפגש בכל יום בשעה 09:30 בצד הדרום מערבי של צומת להבים.
  • ב-22.7  נערוך ביוזמה של "רבנים למען זכויות אדם" תפילה בין-דתית משותפת. אנו ניפגש בשעה 12:00 בצומת להבים.

  • ב-27.7  תתקיים תהלוכת לפידים ונרות בשעה 20:00 בערב – נפגש בשעה 19:45 בצד הדרום מערבי של צומת להבים.

לגבי הסעות. אנא התקשרו למשרד 02-6482757 ו/או לרב קובי וייס בטל': 050-2345251

עדכון על החקיקה האנטי דמוקרטית – ביום ב' הכנסת אישרה את "חוק החרם" האוסר על חרמות על אף ביקורת חריפה של יועץ משפטי של הכנסת המטיל ספק האם הוא חוקתי.  ארגוני זכויות האדם עותרו לבג"ץ ומיד פרצו הפגנות. ארגונים שלא התעסקו עד היום בחרמות מתכוונים עכשיו להכריז על חרמות. אנחנו עדיין מחכים לראות האם ועדת השרים יאמצו את הצעות החוק לאסור ו/או לגבות מסים גבוהים על תרומות ממדינות לארגוני זכויות האדם. עד כה "רבנים למען זכויות אדם" הייתה חתומה על מכתב התנגדות משותף של כל הארגונים התומכים בחרמות. "רבנים למען זכויות אדם" טרם החליטו בנוגע לאפשרות של צעדים נוספים בנדון. (על החוק בתקשורת, כאן וכאן). הנה ההודעה המשותפת שהוצאנו לתקשורת בשם כל ארגוני החברה האזרחית נגד חקירות פוליטיות.

קייטנת ג'אהלין – אנו זקוקים למתנדבים/ות בקייטנה שהחלה לילדי שבט הג'אהלין. להלן האפשרויות העדכניות להתנדבות בקיץ הזה:

  • קייטנת בנות – כ-8 בגילאי 8-13. תיערך בימי ראשון שני שלישי ורביעי 08:30-12:00. הסבב הראשון מתחיל מיד, מיום א' 10.7 למשך שבועיים. דרושות נשים בלבד.
  • קייטנה מעורבת של בנים ובנות – בגילאי 4-8. תחל בימי שבת, שני ורביעי מהשעה 08:30-12:00 תתחיל ב-18.7 עד 6.8. נקבל בברכה כל מתנדב/ת.

תהיינה גם אפשרויות להוציא בנים מבוגרים יותר (למשל לים או סיורים ברגל). אם ישנו מישהו המעוניין לעזור לארגן את זה אנא הודיעו לנו. נוכל לאסוף אתכם בשער שכם או ממעלה אדומים (אוטובוס אגד מס'  36 מגיע לשם). נוכל גם להפגש באי-התנועה שמחוץ לכפר, בו מתקיימת הקייטנה. להסעות: הרב יחיאל גריניימן : 050-2110639 (לא בשבת), אליסיה: 054-7535465. אנו מצפים לחודש נהדר של קייטנה.

סכנת פינוי ברמלה – אנו ממשיכים בתורנות תמיכה בביתם (רחוב יחזקאל 17 רמלה) של משפחת אלעג'ו המאוימת בפינוי בידי עמידר, בגלל חוב כספי שנופח. אנו זקוקים למתנדבים/ות נוספים/ות מיום חמישי הקרוב ולכל שבוע הבא. ככל שעוברים הימים הסכנה של פינוי גדולה יותר. בואו לתמוך ולחזק. ניתן ליצור קשר עם גיל (052-8688022 , gilpor@gmail.com).

נאמני פינוי – היות ומקרים חדשים של סכנות פינוי צצות חדשות לבקרים, נשמח ל"נאמני פינוי": מתנדבים/ות שיסכימו לקבל קריאה מהירה להגיע למשפחה שבאים לפנות אותה, לבוא להתייצב (במידת האפשר) ולעזור למנוע או לדחות את הפינוי. מנסיון: כאשר ישנה נוכחות גדולה של אנשים נחושים המשטרה בדרך כלל משתפת פעולה ומעכבת את הפינוי.

הפגנות בנושא דיור – כל שבוע תנועת "התחברות-תראבוט"  מארגנת הפגנות בנושא דיור. ביום ד' משעה 8:00-10:30 מול משרדי סיוע משפטי ברח' הנריאטה סולד 4 בת"א.

בית שאן – ובאותו עניין: אנו זקוקים למתנדבים/ות ליצירת קשר עם דיירים בבית שאן מול משרדי עמידר. עד עתה הרוב המכריע של הדיירים שיצרנו איתם קשר בצורה כזו לא קיבל טיפול ראוי. ורואים ניצנים של שינוי כפי שדיווחנו שבוע שעבר.

השתלמות – ברצוננו לארגן השתלמות לכל המעונין בנושא זכויות הדיור הציבורי, המשתתפים/ות יוכלו ללוות פונים למשרדי עמידר ולעזור להם לעמוד על זכויותיהם. לפעמים עצם הנוכחות שלנו משנה לחלוטין את היחס.

השבוע שהיה

אסיפת הדיירים ארצית – ביום רביעי התקיימה אסיפה מרגשת של דיירים/ות בדיור ציבורי במצוקה  מכל רחבי הארץץ האסיפה כללה גם דיירים/ות בעלי דירות וגם כאלו שכרגע אינם/ן זכאים/ות לדירה. המשתתפים הגיעו גם מהקהילה החרדית והחילונית, יהודים וערבים, מכל העדות. דיירים/ות שלא הכירו אחד את השני, או שרק הכירו דרך פייסבוק  מצאו את עצמם מתחבקים. הדיירים סיפרו את סיפוריהם/ן, והבינו שהם/ן לא לבד ושהבעיות האישיות הן חלק של בעיה רחבה יותר. הקבוצה המתגבשת מחויבת לעזרה הדדית ולמאבק משותף, כולל הגעה למשפחות בסכנת פינוי ושינוי מדיניות כולל. הרבה קרדיט ניתן לתנועת "התחברות-תראבוט" על ארגון האסיפה.  ביום ג' התקיימה פגישה של ארגונים בכנסת כדי לקדם יוזמות חקיקה/תיגוני חקיה כדי ליישם את נייר העמדה שגיבשנו יחד עם דיירים/ות וארגומים המתעסקים בדיור. הנה נייר עמדה שלנו בנושא הדיור הציבורי.

מחלקת צדק חברתי

בירוקרטיה של ביטוח לאומי – הרב עידית לב שואלת מה צריך לעשות אדם המקבל הבטחת הכנסה, בכדי לנסוע לחו"ל ולהמשיך לקבל אותה קצבה ולשמור על זכויותיו. להמשך »

מחלקת זכויות אדם בשטחים הכבושים

הרס באום ניר – כוחות המנהל האזרחי וצה"ל הגיעו ביום שלישי ה-5.7.2011 להרוס את אום ניר בפעם החמישית. היישוב ממקום כחלק מסוסיא הפלסטינית, בדרום הר חברון. הכוחות כללו חיילים, שוטרים, פועלים, כלי רכב מסוג דחפורים, משאיות ומנוף. וכל אלו הופעלו כנגד קהילה חלשה, מבוגרת ועניה. תוכלו לשנות את המצב בדרום הר חברון על ידי שליחת מכתב לשר הביטחון אהוד ברק.

הרס באל חליילה ובאיזור גוש ציון – הרב יחיאל גריינימן חוזר עם רשמים מרצף ההריסות באל חליילה ובאיזור גוש ציון שבוצע בידי המינהל האזרחי. להמשך »

מחלקה משפטית

גזל אדמות קריות – עו"ד קמר מישרקי-אסעד חוזרת מבית משפט שלום ומביאה את חוויות חקלאי קריות הנאבקים על הגישה לאדמתם. להמשך »

שומרי משפט בתקשורת

ארגוננו, פנה לא מזמן צעיר דתי-לאומי עם תהיות אודות המתח לכאורה בין היהדות לזכויות אדם. הרב דוד רוזן, רב אורתודוקסי, לשעבר הרב הראשי של אירלנד הגיב לשאלותיו על אודות התחבטויות הנוגעות למתח בין חלקים בהלכה לעקרונות של זכויות אדם. בקרוב יענו רבנים נוספים על הסוגיה. הדיאלוג התפרסם לראשונה בדתילי.

לפעילויות, דיווחים ואירועים מאירגונים אחרים – (איננו אחראים בשום אופן על הדעות והתכנים להלן):

  • יוסף אלגזי: ונדליזם נוסח ישראל בשטחים הכבושיםעשרות בתים של פלסטינים נהרסו בבקעת הירדן ובדרום הר חברון*'
  • הארץ: על זיכרון ותקווה, עקיבא אלדר
  • חוק החרם | דף מידע לציבור
  • מנהיגים בקהילה הערבית-בדואית בנגב ייסדו ועדה ציבורית לזכויות הערבים בנגב: "הכרה עכשיו!". בוועדה זו נציגות של המפגלות הערביות, מנהיגים מהקהילה ומהכפרים הבלתי מוכרים, ארגונים, ופעילים קהילתיים. מטרת הוועדה, כפי שמעיד שמה, היא להגן על, ולקדם את זכויות הערבים-הבדואים בנגב. פורום הכרה עכשיו יפעל לקידום ההכרה:
  • ·        בכפרים הבלתי מוכרים
  • ·        בזכות למשאבים שיאפשרו קיום בכבוד
  • ·        בזכות לתכנון השומרת על ערכי התרבות ומקורות הפרנסה של הקהילה
  • ·        בזכות לאדמותיהם
  • ·        בזכות לשוויון עם שאר אזרחי ישראל.

אנחנו נעדכן אתכם במדיניות ובפעולות המדינה כלפי המיעוט הערבי-בדואי בנגב, וכן בפעולות שאנו נוקטים בכדי להגן על, ולקדם את הזכויות של בני הקהילה שלנו. גם ניידע אתכם כיצד תוכלו לתמוך ולעזור במאבקנו זה. "הכרה עכשיו" קוראת לממשלה לשלב את האוכלוסייה הערבית בנגב במרחב מתוך תפיסת שיתוף, שוויון, זכויות אדם, ועתיד של שגשוג לכלל תושבי הנגב. בברכה, חליל אל-עמור ודר' עוואד אבו-פריח, הכרה עכשיו. recognizenow@gmail.com

שבת שלום

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.