ללא הבראה ›

by covilha cc: flicker NBP Gold

מה קרה לדמי ההבראה?

בחודש הקרוב אמורים לקבל השכירים במשק את דמי ההבראה המגיעים להם על פי חוק; שכירי המגזר הציבורי עלולים לקבל רק חצי מהמגיע להם. שארית הכסף עלולה להגיע לקופת האוצר ולא לקרן ייעודית לטובת העובדים, כפי שהוסכם. איך זה קרה?

ביוני 2009, בשיא החשש מהמשבר הכלכלי העולמי עבר בכנסת חוק על פיו העובדים בשירות הציבורי יתרמו 50% מדמי ההבראה שלהם למען הצלת מפעלים ומקומות עבודה. הכסף קוצץ ממשכורות העובדים אך הקרן להצלת מפעלים במצוקה לא הוקמה.

מאז שנת 2009  קוצצו משכורות העובדים לפחות ב- 600 מליון ש"ח, אך האוצר לא הקים את הקרן.

על פי ההסכם המקורי היה צפוי קיצוץ נוסף בדמי ההבראה של 2011, ולמרות שהקרן לא הוקמה תיכנן האוצר לגבות לעצמו את הכסף.

ח"כ גפני, יו"ר ועדת הכספים מנסה כבר מספר חודשים לקדם חקיקה שתבטל את הקיצוץ ותחזיר את הכסף לעובדים. על מנת שהחוק יעבור הוא היה צריך לותר לאוצר על החזר הכספים של 2009 (לפחות לא בסיבוב הזה).

נציגי האוצר טענו בתגובות שלהם כי הקיצוץ נועד גם להקמת הקרן וגם על מנת לחסוך בתקציב וגם כדי להקים את הקרן להצלת המפעלים, ההסתדרות טוענת כי לא כך הוא.

בכל מקרה, בימים אלו מנסה ח"כ גפני לקדם חקיקה חשובה שתבטל את הקיצוץ ל- 2011 ותחזיר את הכספים שקוצצו ב- 2010.

על פי הדיווח של צבי לביא ב- Ynet מחלוקת בין משרד האוצר לח"כ גפני מעכבת את חקיקת החוק, האוצר רוצה להפוך את הביטול לחלקי, ולמעשה לאפשר גישה לדמי ההבראה בעתיד ללא צורך בחקיקה חדשה. למעשה האוצר בחסות ההסתדרות, קיבל אפשרות לגבות מס נוסף מהעובדים בשירות הציבורי, וההסתדרות במקום להגן על העובדים מתגאה בכך שהיא ביטלה את הגבייה משנת 2010 והלאה בהסכם עם משרד האוצר, אך היא לא דאגה למחיקת החוק!

בגמרא יש דיונים על נושא המיסים, וישנם שני עקרונות חוזרים בנושא:

א. שותפות: אדם חייב להשתתף בהוצאות הציבוריות של מקום מגוריו מעצם היותו שותף, לעתים גם כאשר הוא עצמו אינו נהנה מכך

ב. הנאה: חלוקת הנטל מתבצעת לפי ההנאה היחסית של כל אחד ואחד.

הרש"ר הירש[1] כותב:

…על כל יחיד לתרום לכל צורכי הקהילה,לא לפי ההנאה שהוא נהנה מן הקהילה, ולא לפי מספר חברי הקהילה בשווה אלא לפי כוחו…”

במקרה הנוכחי העובדים שתרמו את דמי ההבראה שלהם נהגו בשותפות כלפי עובדים שהיו עלולים להיות במצוקה ולאבד את מקום עבודתם, וזאת כאשר לא רק שהם לא יהנו מכך, אלא הם משלמים מחיר של אבדן כספי, אך הם עשו זאת. בתמורה משרד האוצר לא נהג בהגינות פעמיים: הוא לא השתמש בכספים למטרה שלה הם יועדו ולא החזיר אותה גם בחלוף שנתיים. בכך גם פעל האוצר באופן הרחוק מהמסורת היהודית עליה גאוותנו.

אפשר לכתוב לח"כ גפני ולעודד אותו במאבק על המס שנגבה שלא בצדק: mgafni@knesset.gov.il (אפשר גם דרך עמוד הבית של "עבודה שחורה")

אפשר גם לכתוב לאנשי משרד האוצר ולספר להם מה אנחנו חושבים על השימוש שלהם בכספי הציבור:

mankal@mof.gov.il (לשכת המנכ"ל).

אפשר גם להזכיר ליו"ר ההסתדרות את תפקידו בגבייה הזו, ותפקידו להגן היום על העובדים.

אני מקווה שעד סוף החודש ישונה החוק על פי הצעתו של ח"כ גפני, שהכסף שנגבה יוחזר ולא ייגבה כסף נוסף ללא סיבה.