הריסות ביר איל ע'יד
ביום שני השבוע יצא המנהל האזרחי בליווי חברות קבלניות פרטיות למסע הרס בח'ירבת ביר אל-ע'יד שבדרום הר חברון. בבוקר אחד הרסו הכוחות ששה מבנים ואוהלים ששימשו למגורים ומבנה שירותים אחד. הכוחות גם עקרו שיחי פרי וירק, וניתקו את הכבלים של מערכת החשמל שהתוקנה בכפר על ידי ארגון COMET-ME. לדברי התושבים, החיילים אמרו להם כי: "לא מגיע לכם חשמל פה". בנוסף, גרמו החיילים נזק למיכל מים של התושבים ולשקי מזון של בעלי החיים שמגדלים תושבי הכפר.
ביר אל-עיד הוא דוגמה אופיינית לבעיות מהן סובלים הכפרים הפלסטיניים בדרום הר חברון. מדובר בכפר שנמצא באזור C, ועל כן האחריות לתכנון ולפיתוח תשתיות היא של המנהל האזרחי, שהוא גם הגורם המוסמך לתת היתרי בנייה, או להרוס מבנים שנבנו ללא היתר. כמו מרבית הכפרים באיזור יטא, גם בביר אל-ע'יד תכנית המתאר שבתוקף היא תכנית מתאר מתקופת המדנט הבריטי בשם RJ5, אשר מסווגת את אדמותיו כאדמות חקלאיות. משמעותו של סיווג זה היא שצפיפות הבנייה המותרת היא נמוכה ביותר, ואינה עונה על צרכי התושבים. כתוצאה מכך נאלצים התושבים להקים אוהלים ומבנים ללא היתרי בנייה, דבר החושף את בתיהם ואת התשתיות המשרתות אותם (כגון מבני שירותים, בורות מים ודרכים) לאיום הריסה מתמיד.
סרטון המתאר את עבודת הקמת טורבינות רוח של יוזמת COMET-MET
כמו מרבית הכפרים האחרים באזור, ביר אל-עיד אינו מחובר לרשתות המים והחשמל. תושבי הכפר מקבלים מעט חשמל ממערכת של תאים סולאריים שהותקנה בסוף שנת 2009 על ידי ארגון COMET-ME, ארגון הפועל להתקנת מערכות חשמל נקיות בכפרי דרום הר חברון.
אספקת מים מהווה גם היא בעיה קשה. בפני התושבים ניצבות שתי אפשרויות. האחת – שאיבת מים מבורות בסביבת הכפר. השניה – העברת מים במכליות מהכפר יטא. שתי האפשרויות הללו טומנות בחובן בעיות לא מעטות. בורות המים, שנבנו לפני מאות שנים, אוגרים בהם מי גשמים אשר מידת נקיונם והתאמתם לשתיה על ידי בני אדם ובעלי חיים אינה ברורה. זאת ועוד, רבים מן הבורות אינם מצויים בקרבת הכפר אלא פזורים במרחב שבין הכפרים, לעיתים בקרבת התנחלויות. שניים מן הבורות המשמשים את תושבי ביר אל-עיד מצויים בקרבת המאחז מצפה יאיר, ותושבים מביר אל-ע'יד אשר מגיעים אליהם כדי לשאוב מים חשופים להתקפות מצד המתנחלים על גופם ועל הציוד שלהם.
צמאון למים
בשנת 2010 הגיעו תושבי ביר אל-ע'יד כמה פעמים אל הבורות כשהם מלווים בפעילי תעאיוש בניסיון לשאוב מים. בחלק מן הפעמים הם נתקלו במתנחלים שניסו לחסום את הגישה אל הבור, ניתקו את צינורות המשאבה וניסו לחטוף אותם, ואיימו על הפלסטינים בנשק. הצבא שיתף פעולה עם המתנחלים והכריז על האזור כשטח צבאי סגור, ופעם אחת אף נעשה שימוש ברימוני גז מדמיע. עוד על פעולות אלה ניתן לקרוא באתר תעאיוש. בנוסף, בורות המים חשופים גם הם לאיום הריסה מתמיד מצד המנהל האזרחי, שהרס בשנה האחרונה עשרות בורות מים בשטחי C.
הבאת מים מיטא כרוכה בהוצאות גבוהות המהוות נטל כבד על האוכלוסיה הענייה של ביר אל-ע'יד וכפרי דרום הר חברון האחרים. לעתים נמצא ארגון או סוכנות סיוע אשר מוכנים לשאת בהוצאות העברת המים, אך הדבר יוצר תלות של התושבים בארגונים אלה, תלות בעייתית ביותר כאשר מדובר בצורך בסיסי כמו מים. העברת המים היא גם מבצע לוגיסטי לא פשוט בדרכים המשובשות של דרום הר חברון.
תושבי ביר אל-עיד נאלצו לעזוב את בתיהם בשנת 1999 בעקבות הכרזת שטח הכפר כשטח אש. בעקבות צו של בג"ץ הם הורשו לחזור לכפרם בתחילת 2000, ואז נאלצו לעזוב אותו שוב בשל אלימות מצד המתנחלים באזור. בסוף שנת 2009 חזרו כמה עשרות מן התושבים לכפרם. גם לאחר שובם הערים הצבא קשיים על מגוריהם במקום. בתחילה מנעו מהתושבים להשתמש בכביש הגישה לכפר שהם עצמם הקימו. בעקבות התכתבות משפטית שנעשתה על ידי ארגון "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם", ובעקבות נוכחות אינטנסיבית בשטח של פעילים של שומרי משפט ושל תעאיוש הסכים בסוף הצבא לאפשר לתושבים להשתמש בדרך, אך איום ההריסות נותר בעינו.
מיתאר של תקווה שנגוזה
בתאריך ה-17 במאי השנה הגיש עו"ד ע'יאת נאסר בשם התושבים ובשיתוף עם "רבנים למען זכויות אדם" תכנית מתאר לביר אל-עיד, תכנית שהמדינה הייתה אמורה להכין. במקביל להגשת התכנית הגיש עו"ד נאסר בקשה לעיכוב ההריסות בכפר בזמן שהתכנית נדונה. בתאריך ה-26 במאי טענו במהנל האזרחי שהתכנית לא התקבלה אצלם, עו"ד נאסר שלח את התכנית פעם נוספת. בתאריך-29 במאי הודיעה ועדת התכנון של המנהל האזרחי על דחיית התכנית, תוך שלושה ימים בלבד ומבלי שהתושבים ייוצגו בדיונים.
הפוסט מתפרסם כחלק מקמפיין להחזיר את הביטחון לדרום הר חברון – שלחו מכתב לאהוד ברק שר הביטחון
