Detail of the punishment of Korah (from the
.
העניין המרכזי ביותר והמוכר ביותר בפרשת קרח הוא כמובן סיפור קרח ועדתו. במקביל לכך עוד עניין המוכר לנו מהתנהלות בני ישראל במדבר – הם מתלוננים. ולמעשה זהו המכנה המשותף לכמעט כל האירועים בפרשה. יש תלונות של קבוצה ויש תלונות של כל העם. העם ברוב המקרים במהלך הזמן במדבר מתלון על רעב, געגועים למצרים וכדומה. בפרשה שלנו לקרח והקבוצה שלו, קרח ועדתו יש תלונה מסוג אחר.
בואו וניזכר בסיפור של קרח. קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ביחד עם מאתיים וחמישים מבני ישראל מביעים תרעומת על כך שמשה הוא המנהיג ושאהרון אחיו הוא הכהן. במקום תפקידים אלה, קרח ועדתו מציעים – "כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה" [במדבר טז.ג]. יש כאן אמירה שיש ערך בשוויון, ערך חשוב מאוד. ישנה טענה נוספות: אולי שכל אחד יכול להיות מנהיג. ביחס זה שבין סמכות ההנהגה ושוויוניות ציבורית נתונה המחלוקת בין משה לקרח.
מחלוקת זו הפכה לדוגמא ולסמל של מחלוקת לא רצוייה כפי שכתוב במסכת אבות [פרק ה, משנה יז]: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים." איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים?, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קרח ועדתו. קרח הוא בן דוד של משה. יש כאן טענה מתוך המשפחה שיש בעייה עם מינוי אחים וקרובי משפחה לתפקידי הנהגה. פרשנים רבים כמו גם מסכת אבות שהזכרתי סבורים כי המניעים של קרח עצמו לא היו מניעים טהורים, אך השאלה שלו – שאלת השוויון משמעותית ואמיתית. אני לא יודע לומר מה היו המניעים שלו ואיני בטוח שזה משנה מבחינת המסר של הטענה שלו. הוא יוצא כנגד מוסדות מקודשים.
קרח בימינו
האם קרח בעצם היה יכול להשתייך ל"רבנים למען זכויות אדם"? אני סבור שכן. קרח טוען את מה שרבים חושבים ולא מעיזים לומר. ולכן קרח אינו פופולרי. את קרח מנסים לעיתים גם להשמיץ אך צריך לשמוע מה שהוא אומר. הוא שואל שאלה נוקבת על ההנהגה, דרך בחירתה והמעמד שלה אל מול העם.
בסדר, במדבר לא השתמשו בשיטה דמוקרטית. אולי. אך השאלה של קרח בימינו רלוונטית. מי הם המנהיגים שלנו? איך הם הגיעו לאן שהם הגיעו? מדוע הם ולא אחרים? האם זה שמשה הוציא אותנו ממצרים אומר שאין לערער עליו ושכל החלטה שלו היא נכונה בהכרח?
קרח לכאורה צועק ופועל כנגד עוולות שעושים אנשי ציבור ושררה כלפי מי שאינו יכול להגן על עצמו.מחלוקת קרח ועדתו מתארת לפחות על פני השטח [עד שהשטח הופך לפה פעור ואנו רואים מה קורה פנימה] מאבק בין סמכויות השלטון אל מול קבוצות המרגישות קיפוח וטוענות לשוויון. אני לא בא להכריע במחלוקת קרח ועדתו. מי היה צודק? אני מבקש ללמוד שעל מנהיג להיות זהיר וקשוב כלפי מה שהעם שלו אומר. ואיני בטוח שכל קול אשר נשמע כנגד השלטון הפיתרון היפה והאידיאלי והמקובל הוא להשתיק, אל תוך האדמה ולשכוח.
בהפטרה שנבחרה לפרשה זו אנו קוראים את דבריו של שמואל לעם לפני מותו. זו הצהרה [שמואל א.יב]: "א וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם, לְכֹל אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לִי; וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ. ב וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם; וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. ג הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת-שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת-מִי עָשַׁקְתִּי אֶת-מִי רַצּוֹתִי, וּמִיַּד-מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר, וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ; וְאָשִׁיב, לָכֶם. ד וַיֹּאמְרוּ, לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה. ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם, וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה–כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי, מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, עֵד." הפטרה זו נבחרה ככל הנראה לפרשה שלנו כי אמירה זו מזכירה את האמירה של משה בפרשה שלנו [במדבר טז.טו]: "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם, נָשָׂאתִי, וְלֹא הֲרֵעֹתִי, אֶת-אַחַד מֵהֶם." אני מבקש לא להתעמק בכוונתו, הצהרתו של משה וכן לא לברר כי זה בוודאי דבר שאיני יכול לעשות אותו. האם אכן כך היה? האם המציאות שמתאר משה היא המציאות כפי שהעם תפס אותה? קרח בוודאי תפס את העניינים קצת אחרת.
אני מבקש רק להציע שדברים אלה של שמואל ודברי העם אליו הם מסמך שראוי לו לכל מנהיג, ראוי לה לכל הנהגה ללמוד ולעיין כיצד ראוי לנהוג, ולהנהיג. הצדק והשוויון של ההנהגה אל מול הסמכות צריכים להיות ולהיראות.
שבת שלום.
