ביום שני, י"א סיוון תשע"א, 13 ביוני 2011 נערך דיון חשוב בועדת הכספים של הכנסת (ראו כתבות שסיקרו את הדיון: ואינט, דה מרקר). הדיון עסק במס שמשלמות חברות גדולות במשק. על פי מחקר של המרכז האקדמי למשפט ועסקים מדינת ישראל מפסידה מדי שנה 3 מילארד ש"ח מתכנוני המס של החברות הגדולות. המשמעות היא שחברות גדולות מצליחות להתחמק בדרכים חוקיות (לרוב) מתשלום המס שהן היו אמורות לשלם למדינה, ואת החסר מטילים על האזרח הקטן. כך ראינו בזמן האחרון את העליה על מיסי הדלק למשל. זהו נושא מסובך וחשוב לכל אחד ואחת מאזרחי/יות המדינה.
תשלום מס למדינה הוא חלק מהאמנה החברתית שכל אזרחי המדינה צריכים להיות שותפים לה. כבר במשנה ובתלמוד (מסכת בבא בתרא) יש דיון על המיסים שחייב אדם לשלם וממתי הוא צריך לשלם אותם, והתלמוד מכריע כי לאחר שלושים יום שאדם חי במקום הוא צריך להתחיל לשם חלק מהמיסים (לצדקה) ולאחר שנה הוא מחוייב בכל המיסים.
מדינה שלא מצליחה לגבות את המס מעשיריה תפגע בשירותים שהיא נותנת לכלל האזרחים, ובעיקר תפגע באותם אנשים שאינם עשירים. היא תפגע בכלל האזרחים גם בכך שהיא תגבה יותר מאילו שאינם יכולים לשלם לרואי חשבון שיתכננו את המס המופחת, וגם בכך שהשירותים שהיא תיתן יהיו מופחתים.
תשלום מיסים הוא אחריות חברתית וחובה מוסרית שעל המדינה לאכוף.
