Receiving the two scroll mount Sinai cc: wikipedia
זכויות אדם תוכננו עבור העולם האמיתי
חג השבועות הוא דברים רבים, ביניהם, חג הקציר וחג הביכורים. חג שבועות מכונה גם "עצרת פסח" – סימן לסיום חג הפסח וגם "חג מתן תורה". מדרש אהוב אליי בנוגע למתן תורה (התורה מדברת רק על קבלת עשרת הדברות, אך חז"ל מאמינים שמשה קיבל את כל התורה) בא מתוך התלמוד, (מסכת שבת 88ב-89א):
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום – אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו!
אמר להן: לקבל תורה בא.
אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם [63] – אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?: (תהלים ח ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו (תהלים ח ב) ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים [64]!
אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה!
אמר לפניו: ריבונו של עולם! מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם!
אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה, שנאמר (איוב כו ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו, ואמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו [65] שכינתו, ועננו עליו, אמר לפניו: רבונו של עולם! תורה שאתה נותן לי – מה כתיב בה?: – (שמות כ ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים [מבית עבדים לא יהיה לך אלקים אחרים על פני]; אמר להן: למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם?
שוב מה כתיב בה?: – 'לא יהיה לך אלהים אחרים'; בין עמים אתם שרויין שעובדין
עבודת גלולים?
שוב מה כתיב בה?: – 'זכור את יום השבת לקדשו' (שמות כ ז) כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות?
שוב מה כתיב בה?: – (שמות כ ו) לא תשא [את שם ה' אלקיך לשוא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא ] – משא ומתן יש ביניכם?
שוב מה כתיב בה?: – (שמות כ יא) כבד את אביך ואת אמך [למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך]; אב ואם יש לכם?
שוב מה כתיב בה?: – (שמות כ יב) לא תרצח לא תנאף לא תגנוב [לא תענה ברעך עד שקר]; קנאה יש ביניכם [1]? יצר הרע יש ביניכם?
מיד הודו לו להקב"ה…
המלאכים אינם זקוקים לתורה ומקומה איננו בשמים מפני שהתורה היא מורה דרך לבני אדם, היא מלמדת את בני האדם מה לעשות מול אתגרי היום יום בעולם הזה.
מסורת של זכויות כברכה
הברכות סביב "שמע ישראל"(שמע וברכותיה), בתפילות היומיומיות שלנו, מדגישות שאלוהים נתן לנו את הדיברות מתוך אהבה. תיאוריה אחד היא שזה היה כדי להתריס נגד טענות נוצרים שישו ביטל את רוב המצוות מתוך אהבה בעוד שהיהדות היא דת נוקשה עם יותר מדי חוקים וחובות. חז"ל האמינו שחוקים אלו גרמו לנו לעלות מבחינה רוחנית, או שהם, רמזורי התנועה של ימינו בכדי להכניס את הסדר שהיינו זקוקים לו בכדי שלא נפגע בעצמנו. הסיבה לכך עומדת על כך שאחד השמות של שבועות הוא "עצרת פסח" – כלומר ששחרורנו ממצרים לא היה מושלם בלי התורה. אלוהים שחרר אותנו עבור מטרה מסוימת.
כרבנים, האחריות הראשונה שלנו בשומרי משפט היא לתמוך במסורת היהודית של זכויות אדם. מכל מקום, החוק הבינלאומי הוא ביטוי חילוני לאותה אהבת האנושות. החוק הבינלאומי לא נוצר כדי להצמיד אקדח לראשינו, אלא בכדי שנוכל ללמוד מהפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית ולשרת (כביטוי חילוני של אותה אמונה יהודית) בקדושה המהותית של כל אדם.
מהי ההצדקה לאידאל
אחת מהביקורות שאנחנו כתומכי זכויות אדם, שומעים היא, "נכון, אלו אידיאלים נהדרים שהיו טובים אילו חיינו בדנמרק, מקום בו הכל שקט ושלו, אך אינם ברי השמה במזרח התיכון" (אינני בטוח מה הדנים יגידו על כך). במשך המלחמה בעזה, או ששמענו הכחשות של פעולות שיוחסו לישראל, או ששמענו שהחוק הבינלאומי מתאים למלחמות מסוג של מלחמת העולם השניה, ואין לאכוף אותו במלחמה בתוך שטח עירוני שבו מחבלים מוטמעים בתוך אוכלוסיה אזרחית. משום שאם נעשה כאן, אז נקשור את ידינו לגב שלנו. פעולה כזאת תמנע מאיתנו להגן על עצמנו. טיעון זה מקורו בארה"ב שלאחר ה-11 בספטמבר ומוביל את ההצדקה של שימוש בעינויים ש"שומרי משפט" בצפון אמריקה מתנגדים לו.
אין דרך טובה יותר לענות על כך מאשר התשובה שנתן משה למלאכים. אילו היה ברור לנו שכל אדם נברא בצלם אלוקים לא היה צורך בתורה כדי ללמד אותנו זאת. לא היה צורך להורות לנו פעם אחרי פעם לאהוב את הזר אילו זה היה בא לנו בקלות. אילו היינו נהנים מהרמוניה ושלום נצחיים, לא היינו זקוקים לא לתורה ולא לחוק הבינלאומי ולא לארגוני זכיות האדם בכדי להציב לנו גבולות כל מה שמותר לעשות בתקופות מלחמה. אילו לא היו שאיפות טבעיות של האדם להשיג מה שיותר לא התורה ולא החוק הבינלאומי היו צריכים לדאוג לגבי הצרכים של האחרים, בכדי ללמד אותנו מהו צדק כלכלי. המסורת היהודית לא היתה צריכה לשים רסן על מה שהוסכם או להזכיר לנו ש"לה' הארץ ומלואה" ושלא כל דבר הנמצא בחשבון הבנק שלנו הוא באמת שלנו.
אנחנו צריכים את המסורת היהודית שלנו והחוק הבינלאומי בגלל השאיפות הלגיטימיות שלנו למצוא משמעות ותחושת שייכות דרך דת. אך קבוצות אתניות וקבוצות פנים (קבוצות שייכות), יכולות להוביל אותנו במדרון חלקלק של הפרות זכויות אדם המבוצעות נגד קבוצות חוץ (לא חלק מקבוצת השייכות שלנו). השאיפות המובנות שלנו לשלוט על גורלנו ולהנות שוב פעם מריבונות לאומית כתגובה לאלפיים שנות דיכוי, השפלה ונדודים יכולות להוביל להצדקת זכויותינו הבלעדיות על ארץ ישראל. התורה מקפידה לצוות עלינו לנהוג בהגינות בעם מצרי. זאת משום שהיא מודעת כיצד תודעה של רדיפה יכולה להפוך אותנו למרירים נגד כל מי שאינו יהודי.
בין אתיקה לפוליטיקה
רוב הפרות זכויות האדם ששומרי משפט עוסקת בהם אינם קשורים לביטחון, אך עוסקות דווקא עם "יצר הרע" שלנו המביא אותנו לרצות יותר ויותר כוח ורכוש לעצמנו בלבד. יש לנו הצורך שלנו בתובנה רוחנית לראות באמת את צלם אלוקים בכל אדם. אבל, לפעמים ישנו קונפליקט אמיתי בין צרכים לגיטימיים וזכויות אדם.
חוק הפליטים הבינלאומי והתורה המורה לנו לא להחזיר עבד בורח לאדוניו הם הכרחיים בדיוק בגלל הדאגה המובנת שזרם של זרים ישנה את האופי של המדינה שלנו ו/או יצור נטל בלתי נסבל על הכלכלה שלנו. המסורת היהודית והחוק הבינלאומי הטילו הגבלות על מה שמותר לעשות למען הגנה עצמית מפני שהדחף הראשוני של כל אדם הוא לשים את בטחונו/ה מעל לזה של אזרחי האויב. איזה הורה רוצה שילדיו יסכנו את עצמם כאשר הם יוצאים למלחמה? אם לא היו נופלים טילים שנורו מאזורים אזרחיים על ערינו לא היינו זקוקים לחוקים להגנת אזרחים. אם ה-11 בספטמבר לא היה קורה ואם ישראל לא היתה עומדת בפני איומים אמיתיים של מחבלים, אזי לא היינו צריכים להתפתות לאחוז בכל הצעה איך להגן על עצמנו, אפילו אם ההוכחות שעינויים אינם הכרחיים כדי לאסוף מידע עדכני.
אני מאמין שיש בעולם מספיק משאבים כדי לחלקם בצורה הוגנת יותר. אך במידה ויהיה לנו פחות ופחות בשנים הקרובות נזדקק לעקרונות של צדק כלכלי חברתי. עקרונות אלו ינחו אותנו כיצד לחלק את "עוגת" המשאבים. המורכבות הגדולה כל כך של להיות מדינה גם יהודית וגם דמוקראטית היא אמיתית המצריכה לראות צלם אלוהים בכל אדם. אלוקים לא נתן לנו את התורה מתוך אמונה תמימה שאנחנו חיים בעולם אידאלי משיחי שבו יהיה קל לשמור על התורה, אלא ה' נתן לנו את התורה מתוך אהבה והבנה של החולשות האנושיות שלנו. אלוקים יודע שאנחנו מסוגלים לעשות רע, אך כמו שכתוב בהמשך של אותו מזמור שצוטט במדרש למעלה: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ." ( בתהילים ח',ו')
אלוקים לא הטיל עלינו את עול המצוות כדי לדכא אותנו, אלא מתוך רצון לעודד אותנו לשאוף למציאות טובה וקדושה יותר שבה נהיה הראשונים שירוויחו ממנה. אנחנו לומדים עלהתורה ש"עץ החיים היא." עלינו לחיות לאור המצוות, לא למות למענם. כותבי החוק הבינלאומי לא היו אידיאליסטים תמימים שחיו בבועה. הם אהבו והאמינו באנושות, אך פחדו והיו מודעים מאוד לתהום אליה האנושות יכולה לצנוח.תורת זכויות האדם לא תוכננה עבור עולם אחר, עולם מדומה בו לא זקוקים למצוות. תורת זכויות האדם היא מתנת מתוך אהבה לעולמנו הלא מושלם, המדמם, המותש והצועק. ולכן דווקא במקום זה התורה הזו כה הכרחית.
היום אנחנו מסיימים את ספירת 49 הימים מפסח עד חג השבועות. אנחנו שכיתתנו רגלינו דרך המדבר ממצרים להר סיני. אנו שהשארנו מאחור את העבדות ואת העמלק – אנו זוכרים אותם רק כדי לדעת את הרע ביותר שהעולם האמיתי יכול להציע לנו. אנחנו מסתכלים קדימה ונושאים את עינינו אל ההר, ומאמינים שעול המצוות יכול להיות לנו מורה דרך בכדי ליצור את העולם הטוב ביותר.
חג שמח.
