cc: wikipedia, Various Balinese topengs (dance masks).
קבוצת הפעולה שהוקמה במרכז לקידום זכויות בחדרה ממשיכה לפעול ולהעצים קבוצות שונות בחברה הישראלית. בתוך כך, אנחנו, מנסות להבין את הסיפור האישי של כל אחת ומתוך זה את הסיפור הכללי המשותף של הקבוצה. במפגש האחרון ערכנו סדנה עם מפעילת תאטרון קהילתי. מפעילת הסדנה השתמשה בכלים ומשחקים וטכניקות פעולה שהיו חדשות בשבילנו. בהפעלה כל אחת הייתה חייבת לספר לאחרת בלי הפסקה על עצמה ולפי פקודת המנחה התפקידים כל זמן התחלפו. בסוף הסדנה המטלה הייתה שכל אחת תספר את סיפורה של השנייה, כאילו היא מספרת על עצמה. הייתה מבוכה בקבוצה, לא היה קל לעמוד ולספר מול כולם. היו גם נשים שבחרו לא לשתף בסיפור שהן סיפרו אחת לשנייה. היה מעניין לראות את הסיפור שלך בעיניים של נשים אחרות. איך את מכניסה את רגשותיך, השמחה והכאב שאת חשה לתוך הסיפור. הסדנה הסתיימה נפרדנו לשלום מהמנחה וסיכמנו את הפגישה. כל אחת במילים שלה. הקסם היה בסיכום כששתי הנשים שבאמירות שלהן אני אסיים אמרו שני משפטים שגרמו לי לאושר ושמחה, אמירות פשוטות אך מסכמות הרבה מהעשייה שלנו והכוח שנשים אלו שואבות מהפעילות יחד איתנו:
- נ. בת 40 אמרה: "הופתעתי מעצמי לא חשבתי שאוכל לעמוד מול כולם ואדבר. לא חשבתי שיש לי בטחון עצמי ואומץ. והנה אני יודעת שאני יכולה.”
- ג' בת 44: "אני תמיד חושבת האם אני מחייכת בזמן הנכון, האם אני אומרת את הדבר הנכון במקום הנכון, והיום הרגשתי בטחון במה שאני אומרת. וזה מחזק אותי"
