מסא אל ח'יר
אני קמר מישרקי-אסעד, פלסטינית ילידת נצרת, עו"ד בארגון רבנים למען זכויות האדם מדליקה משואה זו בשם הפלאחים הפלסטינים בשטחים הכבושים שאדמותיהם נגזלות מהם בכוח הזרוע ותוך דיכוי אלים לזעקתם; בשם הפלסטינים שוכני המערות והאוהלים, שחרב ההריסה מונחת על צווארם; בשם רועי הצאן הצמא למים הניצב מול בורות (מים) מורעלים; ובשם פעילי זכויות האדם, שמצאו בלבם מקום לתמוך בפלאחים, לעמוד לצדם ולהיות להם נר בחשכה.
אקריא משירו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
מחמוד דרוויש – חשוב על זולתך
מחמוד דרוויש מתוך הספר "כפרחי השקד או רחוק יותר", מערבית עפרה בנג'ו ושמואל רגולנט, הוצאת ספרי עיתון 77 ופיתון, 2008, עמוד 11.
דבריה של עו"ד מישרקי-אסעד אתמול, הופעתה והתייצבותה היו מרשימים ומרגשים. הם תרמו תרומה משמעותית להפיכתו של אירוע זה, שיש בו הרבה התרסה ומחאה, גם לרגע המגלם תקווה ואמונה. בשבילי, כיהודי וכציוני, היה בכך כדי לעשות את חג העצמאות שלי לראוי יותר ולחגיגי יותר. אני מניח שעו"ד מישרקי-אסעד הייתה מגדירה אחרת את הדברים, אבל בכך אין כדי להעלות או להוריד לגבי הרגשתי ולגבי התרוממות רוחי באותם רגעים שבהם דברה בפנינו.
היי ברכה!
אני גאה בארגון 'שומרי משפט' המעסיק את עו"ד קמר מישראק-אסעד, ואני גם גאה בדמוקרטיה הישראלית המאפשרת טקס הדלקת משואות אלטרנטיבי ומאפשרת חופש ביטוי לנציגת מיעוט מדוכא. אין זה דבר מובן מאליו -במיוחד לא במזרח התיכון
גיל
מוחמד דרויש ועו"הד שהביאה את דבריו אמרו את מה שחזרו ושיננו בפלמ"ח: "תמיד שים עצמך בנעלי הזולת".
מכאיב ומבייש להווכח עד כמה אנחנו, שההיסטוריה שלנו כה כאובה בגלל התעלמות הזולת מאמת בסיסית-אנושית זו, מתעלמים ממנה.