"וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (במדבר א;א). האם אתה סגור או פתוח? האם אתה אוסף עוד מידע או שהחלטת כבר? האם יש לך לב מאבן או לב בשר ודם?
השבוע אנחנו מתחילים לקרוא בספר "בַּמִּדְבָּר" שבאנגלית נקרא מִסְפָּרִים ("Numbers" ). אינני אוהב את השם "מספרים" ואני מעדיף את השם בעברית "במדבר". עבורי "מספרים" זה משהו יבש, קבוע מראש, הכל ידוע. מספר ביטויים מוכרים באנגלית מסבירים זאת בביטויים הבאים : "עשה זאת ע"י מספרים" או "אני מכיר את המספר שלך" (“Do it by the numbers" ;" I've got your number”).
מצד אחר למִּדְבָּר ישנה קונוטציה של חוץ, פראי, חופשי, פתוח ובלי גבולות קבועים. לרחובות ישנם מספרים (לכל הפחות בארה"ב: השדרה החמישית, הרחוב החמישים ושנים), ליערות אין. כמו בשירו של פול סיימון: "אני מעדיף להיות ביער ולא ברחוב." ("I would prefer a seat forests, do not want to be a street").
אפשר ללמוד דברים חשובים מהמִּדְבָּר. מדרש רבה במדבר מלמד: "וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר במדבר סיני:"
"כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" זו באמת אימרה יוצאת דופן. נראה שזה רומז לכך שתלמיד ישיבה שכל היום יושב בודד בבית המדרש איננו יכול לקנות חוכמה ותורה. כדי לקנות חוכמה ותורה עליו להיות פתוח לאחרים, לגישות אחרות , אך לא רק זאת, אתה חייב להיפתח לעולם האמיתי בכל "פראותו" ולא רק לעולם המסודר של בית המדרש.
אפשר לומר שאולי המדרש מתכוון להיפתח רק לנקודות מבט "יהודיות" אחרות. איך אנחנו יודעים שהמדרש מתכוון גם להיות פתוח לרעיונות לא יהודיים? ידוע שלאברהם, היהודי הראשון, היה אוהל שהיה פתוח מכל צדדיו, כך שיוכל לקבל פני אורחים מכל כיוון. ברור שהאנשים שאברהם קיבל את פניהם ואירח לא היו יהודים ואף לא מונותיאיסטים: שארו בנפשכם, הם היו מוכרחים להיות עובדי אלילים!
מדרש אחר מספר לנו ש"שבעים פנים לתורה." אם אנחנו לומדים רק מאנשים החושבים כמונו, הידע שלנו בתורה איננו מושלם. הבנה אמיתית של התורה כוונתה ספיגה של גישות שונות, לא רק גישה אחת.
יותר מכך, התורה לא מכוונת להיות ספר תיאורטי. אלוהים נתן לנו מדריך לחיים. השעורים אינם שלמים אם אנחנו לא קושרים בין מה שהתורה מלמדת אותנו לבין העולם האמיתי, ממש כמו שף שרק קורא ספרי בישול אך אף פעם לא מבשל איננו יכול לטעון שהוא התמחה בבישול, לא משנה עד כמה הצליח בבחינות בכתב.
המדבר הפתוח איננו רק דבר שמוגבל לרעיונות אינטלקטואלים מופשטים, זו גם שאלה של הלב. כדי לקנות חכמה, על ליבנו להיות פתוח גם לאחרים. אנחנו חייבים שיהיה לנו לב בשר ודם, לא לב אבן, אנחנו חייבים להיות רגישים גם לרגשות ולכאבים של אחרים.
זה עיקרון חשוב בעבודה למען זכויות אדם. המוטיבציה שלנו לשרת את אלוהים בדרך הזו, דרך המטרה הקדושה להגן על זכויות אדם של אחרים, באה ממקום של חמלה, של לראות ולהרגיש את הכאב של אנשים אחרים. מציאת פתרון משמעה להיות "פתוח להכל כמו המדבר" מפני שאנחנו לא נמצא פתרון אם הלבבות והראשים שלנו יהיו סגורים.
המשמעות של להיות פתוח לכולם הינה להיות פתוח לכ ו ל ם ולא רק לאלו שדעותיהם משקפים את דעותיך. אם אנחנו פתוחים לכאב של הפליטים מאפריקה המבקשים מקלט בארצנו, אנחנו גם נהיה פתוחים לפחדים ולדאגות של התושבים בדרום תל אביב שדואגים למחייתם ובטחונם. אם אנחנו רוצים להילחם בגזענות, עם כל הקושי בדבר, עלינו להקשיב לגזענים ולנסות להבין מהיכן מגיע הפחד או השנאה שלהם.
בן זומא מלמד בפרקי אבות: "איזהו החכם? הלומד מכל אדם". אפילו (או במיוחד) מאלו שאיננו מסכימים איתם.
שבת שלום.
