קוראי התנ"ך ללא ספק ערים להבטחת אלוהים לאבותיו של העם היהודי אברהם, יצחק ויעקב שיורשיהם ירשו את ארץ ישראל. לב הקונפליקט במדינת ישראל/פלסטין הוא האדמה. הפלסטינים התנגדו בדרכים שונות הכוללות גם אלימות להיסטוריה של מאה שנות הציונות והחזרה של היהודים לארצם. כל סיבוב של אלימות מוביל לכך שהפלסטינים מאבדים עוד אדמה שעברה ליהודים.
ארגון רבנים לזכויות אדם פועל ב-20 השנים האחרונות כדי לעזור לחקלאים פלסטינים בגדה המערבית להבטיח להם גישה לאדמות שיש עליהם חילוקי דעות עם המתנחלים היהודים באזור. מתנחלים קיצוניים השתלטו על גבעות ביהודה ושומרון בהן יש ריכוז של כ-3-4 מליון פלסטינים. הם עושים זאת בחסות הכיבוש הישראלי, שנת מלחמת 1967 (מלחמת ששת הימים) ודוחים כל הצעה לחלוקת הארץ בין שתי הקבוצות האתניות-דתיות ותנועותיהן הלאומיות. הדחיה הזו של פשרה פוליטית של המתנחלים, זהה לזו של חמאס.
למרות זאת אי הצדק כלפי פלסטינים תחת השלטון הישראלי הוא בוטה וכרבנים אנחנו מרגישים שזו החובה הדתית שלנו להתנגד לשדולות של קנאים יהודים ונוצרים בעבודתנו עם השלטונות. למיטב הבנתנו התורה היא חוקת אמת ושוויון בפני החוק, ושהאדמה הובטחה לעם היהודי בתנאי שאלו יהיו הערכים השולטים. אלו הם הערכים שאנחנו מטיפים ומלמדים בתוך החברה הישראלית ואנחנו מפנים באופן מיוחד להצהרת העצמאות ולהבטחה לצדק שלום ושוויון בפני החוק. הם גם מלשינים על פעולתנו בליווי חקלאים פלסטינים לשדות, וערעור על השתלטות על אדמה בבית המשפט ובמשרד יועמ"ש איוש.
לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו עובדים עבודה סיזיפית אך ישנן גם הצלחות משמעותיות, למשל, השבת מאות מתושבי המערות בדרום הר חברון לבתיהם ולאדמותיהם לפני כ-10 שנים, ובזמן האחרון החזרת אדמות שנלקחו ע"י מתנחלים ובהסכמה שבשתיקה של הצבא, בסוסיא, ביר אל איד, וקריות וכן פסק דין חשוב ביותר של בית המשפט העליון בשנת 2006 המבקר את הצבא על "הענשת הקורבנות" ע"י הכרזת שטח צבאי סגור על אדמות הנמצאות בויכוח במקום להגן על חקלאים פלסטינים מפני אלימות מתנחלים.
מסיק הזיתים הינו גולת הכותרת של פעולותינו השנתיות. בכל שנה אנחנו מארגנים הסעות לפעילים ישראלים שוחרי שלום כדי ללוות מוסקים פלסטינים לאדמותיהם. מטרת פעילים אלו היא לשבור מחיצות בין הקבוצות ולהכריז על סולידאריות עם אלו הסובלים תחת הכיבוש וגם להתנגד להמשך הלחץ של גורמים קיצוניים בין המתנחלים להשתלט על עוד קרקעות ולחסום את האפשרות לפתרון מדיני של הקונפליקט. מה שנכון באזורים חקלאיים של השטחים הפלסטינים נכון גם לגבי שטחים עירוניים, כמו ירושלים המזרחית וחברון, שעדיין נמצאים תחת פיקוח ישראלי. כאן אנחנו פועלים בקואליציה עם ארגוני זכויות אדם אחרים, כדי להתנגד ולמחות על השתלטות על בתים פלסטינים (למשל בשייח ג'ארח ובסילוואן) ועל הריסות בתים.
המתנחלים משתפים פעולה עם הצבא והמדינה ומבקשים למנוע את השימוש באדמה ומצדיקים את פעולתם באמצעות הסיבה הביטחונית (למשל, הרצח באיתמר עזר להם לקבל פריבלגיות בשטחים) וסיבות אחרות. החוק העותומאני המיושם באזורים האלה, מרשה שאדמה שאיננה מעובדת במשך תקופה של 10 שנים תוכרז כ"אדמת מדינה" שלעיתים קרובות ניתנת למתנחלים. זו היתה השיטה במשך 40 שנה של הכיבוש הישראלי בגדה המערבית (עד ההתנתקות של ישראל מעזה).
הפעילות שלנו בשטחים הכבושים אינה יכולה לפתור את המציאות הפוליטית, הביטחונית והמסובכת, אך היא יוצרת בכל זאת בסיס לשיתוף פעולה ואמון בין העמים. יחד עם עזרה מבחוץ ורצון טוב (למשל, צדדים שאינם תומכים אוטומאטית בצד כלשהו, אך משמשים כ-"מתווכים הוגנים") יכול להיבנות בסיס לשיתוף כזה.
מידי יום אנחנו מתפללים לקירוב שפיות ופתרון מדיני שיביא לצדק ושלום לאזור. אנחנו מאמינים שתרומתנו הצנועה חשובה כאחת מני רבים אשר בעזרת השם, תרחיק את האלימות והשנאה ותוביל להחלמה ולחיים חדשים.
