חינוך לאדם על פי דרכו: סיכום עבודת מחלקת חינוך ›

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" [בראשית, א'; כז']

"דרש רבי עקיבא כל מי שהוא שופך דמים מעלים עליו כאלו הוא ממעט את הדמות מאי טעמא כמו שכתוב: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך". מפני מה? כי בצלם אלהים עשה את האדם." [בראשית רבא, פרשה ל"ד, פסקה יד']

ארגון "שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם", עוסק בפעילות חינוכית מגוונת, במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית והלא-פורמאלית כאחד. הפעילות מועברת על ידי רבנים ורבות מכל הזרמים היהודיים. מטרתנו החינוכית היא, להשמיע בקרב החברה בישראל, קול יהודי דתי ולפעול לקידום זכויות אדם, באשר הוא אדם. הפעילות מכוונת לציבור המחנכים בישראל, לתלמידים/ות, חניכי/ות המכינות הקדם צבאיות, סטודנטים/יות ולקבוצות אחרות. נושא זכויות האדם אינו עומד על סדר היום של מערכות החינוך לגווניהן בישראל, ועל אחת כמה וכמה, כשאלו נשענים על המסורת והמורשת היהודית.

הגישה החינוכיות המשולבת בפעילות החינוכית של שומרי משפט היא גישתו של קליינברגר, ביחס לחינוך לערכים. זו, פונה בראש ובראשונה אל האינטלקט והביקורת, ושם דגש על המימד הרעיוני-עקרוני, תוך הצגת כל החלופות בפני המתחנך/ת. קליינברגר טוען, כי יש לפתח תפיסת עולם ביקורתית הנשענת על הצגתן של חלופות שונות ומגוונות, ועל ידי פיתוח כשרים אינטלקטואלים וביקורתיים, ניתן לגבש את הערכים הנכונים. מצד שני, הוא מעמיד זו אל מול זו שתי פרדיגמות: האחת באה לומר, כי "אין לנו זכות לחנך לערכים מחייבים", והשניה, "שאין לנו אפשרות להימנע מחינוך לערכים מחייבים."  מכאן, שנקודת הכובד מונחת, על כתפיו של ציבור המחנכים ומערכת החינוך, ועל יושרם האינטלקטואלי בבואם להכריע בסוגייה זו. עליהם מוטלת האחריות לא לחנך לערכים בצורה אינדוקטרינאטיבית.

מסורת תורמת

נקודת המוצא שלנו עומדת על כך, כי המסורת היהודית על פרשנויותיה השונות יכולה לתרום ביחס לסוגיית זכויות האדם. כארגון, בחרנו להשמיע את הקול ההומניסטי העולה מתוך המקורות, אך אנו עושים זאת, על ידי הצגתם של הקולות השונים הבאים לידי ביטוי בהם. אנו מאמינים כי על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית לטקסטים המכוננים של העם היהודי – תוך הצגת התוצאות של כל אחת מן הבחירות שאדם עושה – ניתן לגבש תפיסת עולם לגבי זכויות אדם. גישתו של קליינברגר מבוססת על חוויה רעיונית-אינטלקטואלית. חינוך לערכים מבחינתו הוא חינוך לערכים ש"תוכנם ועיניינם ברורים ומוגדרים". הטקסטים הנלמדים עוסקים בנושא מוגדר – זכויות האדם – כפי שאלו משתקפות ביצירות המכוננות של העם היהודי: מקרא, תלמוד, טקסטים של הוגים יהודים וציונים וכדומה. התכנים מועברים בצורה חווייתית, לא הוראה פרונטאלית, אלא לימוד בחברותא, תוך הקניית כלים להתמודד אתם. בשלב הראשון תהליך הלמידה מעוגן בעשייה בשטח, כך שמתקיים דו-שיח בין הנלמד לבין המעשה. לדוגמא: כאשר אנו עוסקים ביחס ל"אחר", ראשית המשתתפים מתבקשים לערוך הבחנה בין סוגים שונים של ה"אחר": ה"אחר" העני, ה"אחר" הזר, ה"אחר" הגר, ה"אחר" החריג, ה"אחר" בעל הצרכים המיוחדים, ה"אחר" האויב וכו'. בשלב השני, המשתתפים מתבקשים לבדוק בטקסטים כיצד באה לידי ביטוי ההתייחסות לכל אחת מקבוצות ה"אחר", לקיים דו-שיח בין-דורי, ורק אז, בשלב השלישי, הם יוצאים לשטח לבחון את ה"אחר" לאור הטקסטים ולאור המציאות. תהליך זה, מלווה בעשייה בשטח בתחום זכויות אדם. חברי וחברות הארגון, נוטלים על עצמם את האחריות להציג את כל החלופות האפשריות – כולל את אלו איתן אנו לא מסכימים/ות, וזאת על מנת לפתח אצל המשתתף/ת חשיבה ביקורתית ממנה הוא/היא יוכלו לגבש תפיסה לגבי זכויות אדם. אנו לא מסתפקים בלימוד גרידא, יהא אינטלקטואלי-ביקורתי ככל שיהא, אלא מעגנים אותו בעשייה והתנסות חווייתית. בכך, אנו משלבים את הגישה של דיואי, המניחה כי תהליך החניכה צריך להתבסס על החווייה והניסיון האישי בצורה מעשית, וזאת, כדי ליצור את הרצף בין החברה האנושית בעבר לבין המתחנך/ת בהווה. חברי וחברות ארגון שומרי משפט, נטלו על עצמם את המחויבות להעלות על סדר היום של החברה הישראלית את נושא זכויות האדם.

בצלם אלוהים

נקודת המוצא שלנו היא כי אדם נברא בצלם אלוהים. מכאן, נגזרות שתי תובנות: האחת, שכל בני האדם נבראו שווים, והשנייה, שאם יש הפרה בזכויות האדם, הרי שמשהו מצלם אלוהים נפגע ונפגם.

הפעילות החינוכית של שומרי משפט מיועדת לציבור מגוון וכוללת עשרות נושאים העוסקים בסוגית זכויות האדם כגון:

1. "צלם אלוהים" – נקודת המוצא הערכית היא שלכל איש ואישה באשר הם יש זכויות בסיסיות, שכן הם נבראו בצלם אלוהים.

2. "היחס לאחר" – עיון במקורות המתייחסים לסוגייה זו. "האחר" יכול להיות כל אחד שאינו דומה "לי", שאינו חלק מן המעגל אליו אני מרגיש/ה שייך/ת. החברה הישראלית שינתה את פניה בעשורים האחרונים והפכה לחברה בה חיים בכפיפה אחת קבוצות ממוצא, רקע, דת, תרבות שונים ומגוונים. העיסוק בסוגיית "האחר" תעלה שאלות ואתגרים הקשורים לימינו אנו ולחברה הישראלית.

3. "צדק כלכלי" – הפערים החברתיים והכלכליים, ההולכים וגדלים במדינת ישראל, עשויים להוות סכנה לדמוקרטיה הישראלית. העיון בטקסטים יהודיים העוסקים בסוגיה זו וניתוחם, תאפשר לחברי וחברות הקהילה הלומדת לבחון תפיסת עולם יהודית המתייחסת לזכויות כלכליות וחברתיות של הפרט בתוך חברת הכלל ואחריותה של זו כלפי החלש בחברה.

4. "מסכת עצמאות" – עיון במגילת העצמאות ובחינת הערכים המשתקפים בה. "מסכת עצמאות" היא תוכנית לימודים המבוססת על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ומעוצבת במתכונת של מסכת תלמודית. במרכזו של כל דף מוצגת פסקה מתוך ההכרזה המובאת כ"משנה", ומסביבה מוצגים מקורות מתוך המסורת היהודית, היצירה העברית המודרנית ומקורות כלליים ומשפטיים, בהתאם לנושא המועלה בכל פרק. הפעילות היא מודולארית, וניתנת להתאמה לקהל יעד מגוון ועל פי צרכיו.